המבצע ההנדסי הגדול והשאפתני ביותר של המלך הורדוס היה כנראה בניית קיסריה — עיר נמל אדירה שנבנתה מן היסוד. כיצד ומדוע בנה הורדוס עיר נמל במקום שבו לא היה נמל טבעי, ולמה חרב הנמל — שהיה בשיאו אחד הגדולים והמפוארים בעולם כולו — דור אחד בלבד לאחר שנבנה בהשקעה עצומה?

מרשים וייחודי

אניית הסוחר הגדולה שייטה לאורך חופי הים התיכון מלאה בדגן שיובא ממצרים. היעד שלה היה שוקי התבואה של רומא, אולם בדרך ביקש רב החובל היווני לאשש את השמועות שהגיעו לאוזניו על נמל חדש וגדול שנבנה לחוף ממלכת יהודה. כבר מרחוק הפעים הנמל האדיר את רב החובל שהכיר היטב את קו החוף וידע שלא היה במקום מפרץ טבעי לבנות בו נמל. כשהתקרבה ספינתו ועגנה בנמל התברר לו עד כמה הוא מרשים: ספינתו עגנה לצד ספינות רבות אחרות באופן שבו ניתן היה לפרוק את הסחורה מכולן בבת אחת. מתקני הנמל המשוכללים העניקו לספינות ולצוותן את השירות הטוב ביותר האפשרי, ומאחור, בעיר החדשה שנגלתה על קו החוף, נראו תאטרון ובתי שעשועים ומסחר. כדאי לתת לצוות יום או יומיים של מנוחה ופורקן בעיר הנחמדה הזו, חשב לעצמו רב החובל, ואולי אפילו יימצא במקום סוחר שייתן לו מחיר טוב עבור הדגן שבבטן הספינה. כן, העיר החדשה שגילה — קיסריה שמה — הצדיקה את הסיפורים ששמע עליה.

זהו כמובן סיפור דמיוני, אולם ייתכן שאירוע דומה לו קרה בראשית ימיה של קיסריה. מתי נבנה הנמל הגדול של קיסריה, מהו הרקע לבנייתו ומדוע חרב לפתע זמן לא רב אחר כך?

'הכל כלול'. קיסריה היא אחד מהאתרים בארץ שזכו לטיפול ארכאולוגי מקיף ויסודי ביותר. החפירות אישרו את תיאוריו של יוסף בן מתתיהו והן מוכיחות כי הורדוס בנה עיר רומית מפוארת על כל מרכיביה במקום שבו לא היה אלא כפר קטן. מראה כללי של קיסריה העתיקה כיוםצילום: דוד קינג

'הכל כלול'. קיסריה היא אחד מהאתרים בארץ שזכו לטיפול ארכאולוגי מקיף ויסודי ביותר. החפירות אישרו את תיאוריו של יוסף בן מתתיהו והן מוכיחות כי הורדוס בנה עיר רומית מפוארת על כל מרכיביה במקום שבו לא היה אלא כפר קטן. מראה כללי של קיסריה העתיקה כיום

הנמל של המלך

ראשיתה של קיסריה בתקופה ההלניסטית. במאה השלישית לפסה"נ הייתה בה תחנת מסחר צידונית שנקראה על שם עבד עשתרת מלך צידון. במקורות העבריים נקראה העיר מגדל שרשן או מגדל שר, ואילו היוונים השתמשו בצורה מגדל סטרטון. מהארכיון של זנון, פקיד מצרי שסייר בסאזור באמצע המאה השלישית לפסה"נ וממקורות הלניסטיים אחרים ידוע כי היישוב היה מוקף חומה וכי היה לו מעגן סגור ומוגן ונמל נוסף בחלקו הצפוני. היישוב נכבש על ידי אלכסנדר ינאי ב־90 לפסה"נ ומגדל סטרטון נותרה בשלטון יהודי עד שהרומאים השתלטו על הארץ ב־63 לפסה"נ והעניקו ליישוב מעמד של עיר חופשית.

את המפנה בתולדותיה של קיסריה הביא המלך הורדוס. הוא בנה במקום עיר חדשה על פי תכנית מותווית מראש בדגם של מטרופולין רומי גדול והשתמש בכל כללי האסתטיקה שהיו מקובלים בתקופתו. הורדוס בנה בעיר מתקני שעשועים, אמפיתאטרון, תאטרון, בתי מרחץ, מקדשים אליליים וגם נמל אדיר.

בניית העיר החלה ב־22 לפסה"נ, וכיוון שהורדוס הציג את הנמל בגאווה בפני ידידו מרקוס אגריפה בעת ביקורו הממלכתי ביהודה ב־15 לפסה"נ נראה כי בנייתו של הנמל הסתיימה ברובה עד אז, והושלמה סופית כחמש שנים אחר כך. הנמל היווה יחידה מנהלית נפרדת מהעיר, היה כפוף לשליטתו הישירה של הורדוס וההכנסות מפעילות המסחר בו זרמו ישירות לקופתו.

אלכסנדר ינאי. גיליאם רולי, תחריט עץ, מתוך הספר Promptuarii Iconum Insigniorum, צרפת 1553

אלכסנדר ינאי. גיליאם רולי, תחריט עץ, מתוך הספר Promptuarii Iconum Insigniorum, צרפת 1553

דמותו המורכבת של המלך הורדוס (שלט 40־4 לפסה"נ) שנויה במחלוקת, אך יש נושאים שבהם יש הסכמה בין החוקרים: להורדוס היה צורך עמוק להרשים את פטרוניו הרומאים ולהפגין את גדולתו, והוא ניחן בתאוות בצע. עובדות אלה מצאו את ביטוין במפעלי הבנייה הגדולים והמרשימים שלו, אשר לא יכלו להתממש ללא חזון וכריזמה לצד יכולות כלכליות, ארגוניות וניהוליות מרשימות. חלק ניכר מהכנסותיו מקורו בשוד עשירי ירושלים ובראשם ארמון המלכות החשמונאי ומגביית מסים. בשל מעשים אלה גונה הורדוס על ידי היסטוריונים יהודים רבים לאורך הדורות.

מבין מפעלי הבנייה הגדולים של הורדוס ייתכן שהמרשים, המיוחד והמורכב ביותר הוא נמל קיסריה והעיר שסביבו. בניית הנמל יש בה כדי להצביע על העדפותיו האסטרטגיות של הורדוס. זהותו כאדם וכשליט יהודי בעל השכלה הלניסטית רומית וקשרים טובים ברומא מתקשרת ישירות ליחסו המיוחד לים. פתיחותו לעולם הימי הייתה חלק ממדיניות החוץ ונועדה לממש את הקשרים האישיים, הכלכליים והמדיניים שלו. הורדוס קרא לנמל סבסטוס — התרגום היווני של השם אוגוסטוס — ובנה אותו לכבוד מיטיבו הקיסר אוגוסטוס ובחסותו.

זיקתו של הורדוס לרומא היא שאפשרה את בניית הנמל בטכנולוגיות רומיות ובראשן הבנייה באמצעות מלט הידראולי במים, טכניקה שתוארה על ידי מרקוס ויטרוביוס פוליו — מגדולי המהנדסים הרומים בתקופה זו — בספרו ‘על אודות האדריכלות'. יוסף בן מתתיהו סבר כי בניית הנמל הציגה את הורדוס כשליט נבון שהשכיל להבין את נחיצות חסותה של רומי כמפתח לפיתוחה ולשגשוגה של ממלכתו. בניית הנמל המונומנטלי בחומרים מיובאים ובהוצאות גדולות וחנוכתו המפוארת משקפות את ההשפעה הרבה של רומי ביהודה ואת החותם המדיני והכלכלי שטבעה בה.

הורדוס הגדולתחריט ממקור לא ידוע

הורדוס הגדול

פטרונו של המלך. הקיסר אוגוסטוס, שהיה בן חסותו של יוליוס קיסר, ירש מידיו את האימפריה הרומית והקים שושלת של קיסרים. הפסל אוגוסטוס מפרימה פורטה מהמאה הראשונה המוצג במוזאון הוותיקןצילום: טיל ניירמן

פטרונו של המלך. הקיסר אוגוסטוס, שהיה בן חסותו של יוליוס קיסר, ירש מידיו את האימפריה הרומית והקים שושלת של קיסרים. הפסל אוגוסטוס מפרימה פורטה מהמאה הראשונה המוצג במוזאון הוותיקן

עם הפנים לרומא

קשריו של הורדוס עם מרכז השלטון ברומא היו תלויים במידה רבה ביכולתו לשמור על קשר רצוף ומהיר עם רומא, והדרך המהירה ביותר לעשות זאת הייתה דרך הים. יש להניח כי תובנה זו הובילה אותו למסקנה שעליו לבנות נמל בינלאומי עמוק מים שיאפשר עגינה ממושכת ובטוחה בתחומי ממלכתו במשך כל ימות השנה.

הורדוס בנה את קיסריה במחצית השנייה של תקופת שלטונו כחלופה חילונית רב לאומית לירושלים — המרכז העירוני הדתי הראשי של מלכותו. עיר הנמל הגדולה נבנתה בקיסריה בשל מיקומה בחוף הצפוני של הממלכה, המאפשר גישה נוחה לרומא, ובשל סמיכותה לדרך היבשתית החוצה את ארץ ישראל ממזרח למערב. יתרון נוסף היה ריחוקה מריכוזי האוכלוסייה היהודיים הגדולים וקרבתה לאוכלוסייה הפגנית של הר שומרון ופיניקיה.

יוסף בן מתתיהו מספר על מפעל הבנייה הגדול בעיר סמריה (שומרון) — היא סבסטיה — וכורך אותו עם בניית קיסריה כחלק מתכנית אסטרטגית: הערים קיסריה וסבסטיה והמושבה הצבאית גבע פרשים בשוליו הדרומיים של עמק יזרעאל נועדו ליצור רצועת חיץ ביטחונית שתפריד בין הגליל שהיה מעוז בולט של מתנגדי הורדוס ומתנגדי רומא לבין יהודה.

בניית קיסריה והנמל שלצדה הייתה מופת מייצג לכל בנייתו של הורדוס. הוא השקיע במלאכה את מרב מאמציו שכן המקום נועד להרשים את הבאים בשערי הארץ מהים ומהיבשה ולשמש חלון ראווה לממלכתו:

הוא בחר לו על שפת הים עיר אחת אובדת ושמה מגדל סטרטון, כי הייתה יפת נוף וראויה להתכבד, ובנה מחדש את כולה אבנים לבנות וקישט אותה בארמון מלכים נהדר ובו הראה לכל את תכונת רוחו הגדולה (תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים א', כ"א, ה').

 

ויטרוביוס מציג את רעיונותיו על האדריכלות בפני אוגוסטוס. פרט מתוך תחריט של סבסטיאן לקלרק המופיע במהדורה שהוציא תומס גורדון סמית' לספרו של ויטרוביוס ב־1684-

ויטרוביוס מציג את רעיונותיו על האדריכלות בפני אוגוסטוס. פרט מתוך תחריט של סבסטיאן לקלרק המופיע במהדורה שהוציא תומס גורדון סמית' לספרו של ויטרוביוס ב־1684

בנייה לפי הספר

בניית נמל מלאכותי גדול ממדים בחוף שאין לו מפרץ טבעי, בים פתוח העשוי להשתנות ממצב רגוע לסוער תוך שעות ספורות, היא מלאכה קשה ביותר שהצריכה היערכות נרחבת: כוח אדם גדול ומקצועי, כלי שיט ומתקנים לחפירה בים, סירות להובלת חומרי הבנייה ולהצבתם בקרקעית הים, סירות גוררות, ספינות מטען להבאת חומרי גלם שונים מרחבי הים התיכון, ארגון מערך פריקה של המטענים, שטחי אחסון ואגירה ועוד. תכנון מפורט ומתוזמן של כל המרכיבים בפרויקט הנדסי זה הצריך מערך לוגיסטי עצום ומעגן או נמל תפעולי שממנו יכלו כלי השיט השונים להפליג בבטחה כדי לבנות את שוברי הגלים, הרציפים והמזחים.

הנחיותיו של המהנדס ויטרוביוס שימשו השראה להורדוס ולמהנדסיו בתכנון הנמל ובהתאמתו לסביבה הגאוגרפית של קיסריה:

אם אין בנמצא נמל בעל נתונים טבעיים המתאימים להגנה על אניות מן הים בעת סערה אזי יש לפעול כדלקמן: אם אין בסביבה נהר, אך ניתן למצוא בעבר האחד מעגן, הרי יש להתחיל מן העבר השני באמצעות קירות או מזח וכך ייווצר הנמל הסגור. קירות שיש לבנותם מתחת לפני המים יש לבנותם בדרך הבאה: יש להשתמש באבקה שמוצאה מן האזור המשתרע מקומה ועד הכף של מינרווה ולערבבה בטיט ביחס של שניים לאחד. לאחר מכן, במקום שהוגדר לכך מלכתחילה, יש להוריד אל המים תבנית סכירה שצדדיה עשויים כלונסאות עץ אלון עם חיזוקי עץ ביניהן ולעגנן שם בחוזקה. לאחר מכן יש לפלס ולפנות את פני השטח בפנים, מתחת למים, וזאת באמצעות כלי עבודה ייעודי. לבסוף יש לצקת מן הערֵבה טיט שהוכן בדרך שתוארה לעיל, עד אשר המרווח הריק שבין הכלונסאות של תבנית הסכירה יתמלא ('על אודות האדריכלות', בתרגומו של רוני רייך, עמ' 128).

יוסף בן מתתיהו שחי במאה הראשונה הוא המקור ההיסטורי הבלעדי המתאר את נמל קיסריה, ואף שלא חזה אישית בבניית הנמל תיאר אותו כפי שנראה בתקופתו. מדבריו אנו למדים על גודל הנמל ועל המאמץ שהושקע בו, וכן על אחדות מהסיבות להקמתו בנקודה זו דווקא:

כי בכל חוף הים בין דור לבין יפו … לא היה נמל לאניות, ועל כן היו כל האניות היורדות בים מארץ הצידונים (פיניקיה) אל מצרים מפליגות בלב הים, כי פחדו מרוח דרומית מערבית, אשר גם בעת נשיבתה בנחת הייתה מכה גלים אדירים אל סלעי החוף ומשברי הגלים היו מרתיחים את מצולת הים למרחקים. אך המלך לא חס על הכסף ועל העמל הרב ברצותו לכבד את אוהביו וכבש את איתני הטבע והקים במקום ההוא נמל גדול מנמל פיריוס ובירכתי הנמל שם מבואות עמוקים לאניות (תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים א', כ"א, ה').

יוסף בן מתתיהו הוסיף פרטים רבים שמהם מתברר עד כמה הבינו בנאי הנמל בהנדסה ימית וידעו לנתח את מצב הים ואת אקלימו וכיצד יישמו ידע זה בבניית הנמל, והכל על פי המלצותיו של ויטרוביוס.

סערות החורף שפקדו את חופי ישראל מאז דצמבר 2010 הסירו את מרבית החול מברכת הנמל וחשפו ממצאים ארכאולוגיים רבים לצד שרידים של ספינות טרופות ומטעניהן, ובהם העוגן שבתמונה-

סערות החורף שפקדו את חופי ישראל מאז דצמבר 2010 הסירו את מרבית החול מברכת הנמל וחשפו ממצאים ארכאולוגיים רבים לצד שרידים של ספינות טרופות ומטעניהן, ובהם העוגן שבתמונה

צוללן בוחן את מנגנון הסגירה של הנמל-

צוללן בוחן את מנגנון הסגירה של הנמל

שיטות חדשניות

ממצאי החפירות הארכאולוגיות התת ימיות שנערכו בקיסריה החל מראשית שנות התשעים במשך עשור על ידי משלחת משולבת בראשות פרופ' אבנר רבן מצביעים על דמיון רב בין הממצא הארכאולוגי לבין תיאוריו של יוסף בן מתתיהו. הנמל היה מורכב משלוש ברכות זו לפנים מזו. מתחת לפני הים ניתן לזהות את התוואי של המזח הצפוני ושל המזח הדרומי שסגרו על הברכה החיצונית. המזח הצפוני נמשך ממזרח למערב, אורכו כ־270 מטר ורוחבו כ־60 מטר. המזח הדרומי בנוי בקשת הסוגרת על הנמל מדרום מערב. אורכו כ־600 מטר ורוחבו 80־200 מטר. נראה כי רוחבו המקורי היה כ־70 מטרים, אך בשל מפולות אבנים השתנה רוחבו לאורך השנים. הכניסה אל הנמל, שרוחבה 60־80 מטר, הייתה מכיוון צפון מערב. בצדה המזרחי של תעלת הכניסה לנמל נחשפה מפולת גדולה של אבני גזית השייכת כנראה למבנה גדול שניצב בראש המזח הצפוני. בפינות של אחדות מאבני הגזית נחצבו גומחות רבועות עם שקעים עגולים ולתוכם הוכנס ציר עץ שחובר לשרשרת שסגרה את פתח הנמל. ממצאים אלה תואמים כאמור את תיאורו של יוסף בן מתתיהו:

הורדוס … תחם את היקף הנמל במידה שהספיק לציים גדולים לחנות אל (חוף) היבשה. הוא שיקע אבנים גדולות ביותר לעומק עד עשרים אורגיאיות. ברובן היו אבנים אלה בנות חמישים רגל באורך ולא פחות משמונה עשרה ברוחב ותשע בעובי … שיעור [רוחב] המזח שנבנה בים היה מאתיים רגל. מחציתו מכוונת הייתה נגד זרם הנחשולים, להדוף את הגל המתנפץ שם תמיד, לפיכך נקרא (המקום) שובר גלים. את השאר הקיפה חומת אבן מחולקת על ידי מגדלים שהגדול שבהם נקרא דרוּסוּס, מבנה יפה מאוד שקיבל את כינויו של דרוסוס, בנו החורג של קיסר שמת בנעוריו. (שם גם) נבנו קמרונים זה ליד זה (ששימשו) אכסניות למלחים. לפני (הקמרונים) האלה הקיף את כל הנמל כזר סביב מקום חנייה רחב, מקום טיול נעים מאוד לחושקים בכך. הכניסה ופי (הנמל) נעשו לרוח הצפון, הנוחה שברוחות. בקצה כל היקף (הנמל) משמאלם של הנכנסים היה מגדל מוצק מאוד … ואילו מימינם היו שתי אבנים גדולות, והן גדולות מן המגדל, זקופות ומחוברות זו לזו. סביב לנמל עמדו זה ליד זה בתים שהיו בנויים אבן חלקה ביותר, ובאמצע הייתה רמה אחת שעליה עמד מקדש קיסר הנשקף ממרחק לנכנסים (לנמל) ופסל אחד של רומי ופסל אחד של קיסר. העיר עצמה קרויה קיסריה והיא זכתה גם לחומר וגם לבנייה יפים ביותר (קדמוניות היהודים ט"ו, 334־339).

משני הצדדים של פתח הנמל נמצאו עדויות למגדלים שהזכיר יוסף בן מתתיהו. סמוך לראש המזח הדרומי נחשפו שני גושי בטון גדולים המתרוממים מקרקעית הים ומנותקים לחלוטין מהמזח. המגדלים ניצבים כ־50 מטר מצפון מערב לפתח הנמל.

בקצה הצפוני של המזח הראשי הסוגר על הנמל ממערב נחשפו תבניות עץ ענקיות ששוקעו בים ויצרו מעין איים מלאכותיים — פלטפורמות בגודל 20X40 מטר ששימשו בסיס לבניית קירותיהן של המסגרת הפנימית והמסגרת החיצונית של המזח. לדעת פרופ' רבן בזכות בסיסים אלה ניתן היה להפעיל שש קבוצות בנייה מקבילות וכך לקצר את משך העבודה לכשליש מהזמן. האיים המלאכותיים הורכבו מרפסודות עץ מלבניות בגודל 7X14 מטר וגובה הדפנות נקבע לפי עומק הים במקום שבו הושקעו. תבניות אלה נבנו בטכניקה זהה לזו שהייתה נהוגה בבניית אניות סוחר גדולות והיו עשויות לוחות מעץ אורן איטלקי ומעץ אשוח מחוזקים בכפיסים, במסמרי עץ ובקורות. הבנאים השיטו את התבניות מאות מטרים מהחוף אל אתר הבנייה של המזח. לתוך התבניות יצקו תערובת של אפר וולקני, טוף, גיר וחרסית. תערובת זו שימשה להכנת בטון ימי מיוחד שהתקשה במגעו עם מי הים המלוחים ונודע בתקופה הרומית בשם ‘פוצולנה'. חלק מהפוצולנה נוצק לקרקעיתן של התבניות עוד בהיותן על החוף, וכך נוספו לתבניות קשיחות ויציבות שאפשרו להשיטן בים. לאחר שנגררו אל אתר הבנייה עוגנו המסגרות אל הקרקעית בארבע פינותיהן באמצעות שרשראות ברזל והושקעו בהדרגה באמצעות תוספת של חומר מילוי. שלב זה היה קריטי ומסובך לביצוע, ומהחפירות עלה כי אחדות מהתבניות סטו ממקומן המתוכנן ושקעו באלכסון. לאחר ששוקעה התבנית ונחה על הקרקעית מילאו אותה הבנאים בפוצולנה עד שוליה. במרוצת השנים התעכלו חלק מהדפנות וגלי הים פוררו את שכבת המילוי האמצעית, וכיום ניתן לעבור בצלילה במעין מנהרות חלולות שכרו זרמי הים בתבניות.

גרפיקה: שרון בן יהודה

לצד גושי הבטון נמצאו גם מפולות של אבני גזית גדולות שכיסו במקורן את תבניות העץ ושימשו תשתית ורצפה לרציף. במשך השנים פיזרו גלי הים רבות מאבנים אלה על הקרקעית, אבל עדיין ניתן להבחין באבני גזית המונחות בשיטת ‘ראשים' במקום שבו הונחו לראשונה.

אבני כורכר מסותתות המונחות בטכניקת 'ראשים' כחמישה מטרים מתחת לפני הים שהיו חלק מהרציף בצדו המזרחי של שובר הגלים הדרומי, וקטע מהרציף ההרודיאני בצפונו של הנמל התיכון. ניכר דמיון רב בין הבנייה שנחשפה מעל לפני המים לבין זו שמתחתםצילום: יעקב שרביט

אבני כורכר מסותתות המונחות בטכניקת 'ראשים' כחמישה מטרים מתחת לפני הים שהיו חלק מהרציף בצדו המזרחי של שובר הגלים הדרומי, וקטע מהרציף ההרודיאני בצפונו של הנמל התיכון. ניכר דמיון רב בין הבנייה שנחשפה מעל לפני המים לבין זו שמתחתם

הברכה האמצעית של הנמל התיכון הייתה מבוססת בעיקר על התוואי של מפרצון טבעי התחום על ידי משטחים סלעיים מצפון ומדרום. בחלקה הדרומי של ברכה זו נמצא המעגן המודרני של קיסריה. השריד העיקרי מימי הורדוס בברכה האמצעית הוא מזח משני. בדרום מערב הברכה אפשר עדיין להבחין בקו הפנימי של הרציף הרומי הנמצא על קו המים. סמוך לבסיס המזח הדרומי נחשף קטע באורך כארבעה מטרים של תעלה חצובה בצד הפונה דרומה אל הים הפתוח. חריצים אנכיים נחצבו בדפנות התעלה משני צדדיה ולתוכם הוכנסו לוחות עץ שנפתחו ונסגרו לצורך ויסות כניסת המים וזרימתם דרך התעלה לנמל. באמצעות התעלה ניתן היה ליצור עודף מים בנמל ולגרום לזרימה קבועה מפתח הנמל החוצה. זרימה זו שטפה את החול ואת המשקעים שהצטברו בברכות שבנמל.

בחפירות לאיתור גבולותיה של ברכת הנמל הפנימית נחשף הרציף המזרחי ונמצאו אבני קשירה משלב בנייתו. קירות הרציפים נבנו בתערובת של אבנים ומלט יבשתי. בנייה זו מבוססת על תשתית המצויה היום שני מטרים ויותר מתחת לפני הים. בתקופות מאוחרות יותר נסתם שטחו של הנמל הפנימי בחול ובהמשך בנו עליו מבנים שונים, אולם השטח המקורי שלו, המשתרע על פני רובו של משטח החוף המודרני — אזור הטיילת והמסעדות של היום — מעיד כי הברכה הפנימית של הנמל הייתה גדולה.

צילום: יעקב שרביט

דרישת שלום על עופרת

כיום נותרו מהנמל האדיר שבנה הורדוס רק שרידים ארכאולוגיים ורבים מהם מצויים מתחת לפני הים. מה הסיבה להיעלמו של מבנה כה גדול ומתי אירע הדבר? רמזים לכך אפשר למצוא בעדויות היסטוריות מקוטעות מהתקופה שאחרי הורדוס. בשנת 6, 16 שנים לאחר השלמת הנמל, נלקחה העיר מידי יורשיו של הורדוס והפכה למקום מושבו של הנציב הרומי. בשנת 66, עם פרוץ המרד הגדול, החיש אספסיאנוס תגבורת דרך נמל עכו ולא דרך נמל קיסריה, על אף שהמרד החל במהומות בין יהודים לנכרים בקיסריה. גם אדריאנוס העדיף את נמל עכו כאשר הביא תגבורת לדיכוי מרד בר כוכבא.

מחקרים ראשונים שנערכו על ידי המכון ללימודי ים באוניברסיטת חיפה ב־1975 העלו כי את קרקעית הים בנמל קיסריה חוצים קווי העתק גאולוגיים במקביל לחוף. מסקנה זו נבעה מהעובדה שחלקי המעגן הקדום שממזרח לשובר הגלים המודרני נמצאים היום במפלס קרוב מאוד לזה שהיה בעת בנייתם, אולם שרידי המעגן החיצון, המזח הדרומי מערבי שבים הפתוח, נמצאים היום בעומק של 5־6 מטרים מתחת למפלס המקורי. החוקרים הניחו כי הצד המערבי של הנמל נהרס כתוצאה מרעידת אדמה.

בניסיון לקבוע מתי נעלמו שוברי הגלים אל מתחת לפני הים נערך סקר ארכאולוגי בתוואי שובר הגלים ונמצאו ממצאים רבים השייכים למטעני ספינות מהמאה השנייה ומתקופות מאוחרות יותר שהתנפצו אל שובר הגלים שנהרס. בקצה שובר הגלים המערבי נמצאו שרידים של ספינת סוחר שכללו חלקים מלוחות העופרת שציפו את חלקה התחתון ונתלשו כנראה בשעה שהשדרית פגעה באבנים ששקעו מתחת לפני המים, ומסמרי ברונזה אחדים; אבל הממצא החשוב ביותר מספינה זו הוא מטילי עופרת גולמית שעליהם נכתב שמו של הקיסר הרומי דומיטיאנוס (81־96) כולל התואר ‘גרמניקוס' שהוענק לו לאחר ניצחונותיו בגרמניה בשנת 84. מהתאריך המופיע על המטילים ניתן לקבוע ששלב ראשון ומשמעותי בהרס הנמל התרחש דור אחד לכל היותר לאחר שיוסף בן מתתיהו תיאר את הנמל במלוא תפארתו. בשל הרס זה כניסתן של ספינות סוחר לנמל ועגינתן בו היו בעלות סיכון.

המזח ההרודיאני שנהרס כבר לפני מאות שנים ממשיך להתכלות ולהתבלות עם כל סערת חורף התוקפת אותוצילום: יהודית גרעין־כל, פיקיוויקי

המזח ההרודיאני שנהרס כבר לפני מאות שנים ממשיך להתכלות ולהתבלות עם כל סערת חורף התוקפת אותו

צונאמי ים תיכוני

עם התקדמות המחקר הארכאולוגי בקיסריה הועלו סיבות אחרות להרס הנמל. היו ששיערו כי הוא נגרם כתוצאה מבניית הנמל על קרקעית ים חולית חרסיתית. גלי הים והזרמים חתרו תחת יסודות המזחים וגרמו לשקיעתם ולהתמוטטותם, ורק חלקי מבנים ומתקנים שנבנו על סלע הכורכר נותרו במקומם ללא תזוזה. בעשורים האחרונים הועלתה השערה חדשה המבוססת על ממצאים מחפירות הנמל הפנימי. לדעת החוקרים רעידות אדמה וגלי צונאמי שבאו בעקבותיהן הציפו מדי פעם את ברכת הנמל הפנימי, ואירועים אלה הובילו להגבהת הרציף ולהרחבתו בתקופה הביזנטית, בשנת 500 לערך. לקראת אמצע המאה השישית פגעו גלי הים ברציף ובמתקנים וסתמו סופית את הנמל הפנימי.

הסברה שלפיה גלי צונאמי גרמו להרס הנרחב בנמל קיסריה הייתה שנויה במחלוקת בין החוקרים, אך גלי הצונאמי שפקדו את חופי מזרח אסיה בעשור האחרון עוררו עניין מחודש ברעיון. מחקרים ראשונים שנערכו על ידי המכון ללימודי ים באוניברסיטת חיפה מול חוף קיסריה הצביעו על שכבות משקעים המהוות סימן לגלי צונאמי. צוות של חוקרים איטלקים מהמכון לחקר רעידות אדמה ופעילות וולקנית באיטליה מצא עדויות לגל צונאמי שפגע בקיסריה ב־13 בדצמבר 115, ולגלי צונאמי נוספים שפגעו בעיר בשנים 306, 551 ו־749.

סערות חורף שהתרחשו בעשור האחרון גרמו נזקים באזור הנמל. המשמעותית שבהן התרחשה בדצמבר 2010, ובעקבותיה נחשפה מרבית הקרקעית של הנמל ונגרם נזק רב למבנים עתיקים ומודרניים שהיו על החוף. בעקבות הסערות התקיימו חפירות הצלה, ואלה חשפו בקרקעית הנמל וסמוך לשוברי הגלים אבנים גדולות שהתפרקו כנראה משוברי הגלים ונסחפו על ידי גלי הים מזרחה. בחורף 2010 הועפו אבנים במשקל מאות ק"ג משובר הגלים אל הרציף המודרני, והדבר מעיד על עוצמתם של גלי הים. ניתן רק לשער אילו נזקים אדירים יכול גל צונאמי לגרום לנמל.

בסקרים הרבים שנעשו נמצא כי חלק ניכר מקרקעית הים, סמוך לשובר הגלים המערבי ובמרכז הנמל, הוא סלע כורכר, בדומה לחופים הנמצאים מצפון ומדרום לנמל. על כן יש להניח כי שוברי הגלים נבנו על גבי סלע ולא על גבי קרקע חרסיתית, מה שמחייב להסיק כי גורמי ההרס של שוברי הגלים שונים מאלה שהוצעו בעבר. בעקבות ההרס הרב שנגרם לנמל בסערות החורף בשנים האחרונות, ובהשוואה לנמלים מודרניים בארץ, נראה כי הסיבה להרס הנמל העתיק נעוצה בהיעדר תחזוקה, טיפול ושיקום שוטפים. ללא פעילויות אלה גם הנמל המשוכלל ביותר צפוי לפגיעה מתמשכת העשויה למנוע בזמן קצר יחסית את המשך השימוש בו. הדבר נכון במיוחד כשמדובר בנמל שאין לו מפרץ טבעי, שכן הוא נתון ביתר שאת לפגעי סערות החורף.  כדי לקיים מערך תחזוקתי שכזה דרוש שלטון מרכזי שנושא זה נמצא במקום גבוה בסדר העדיפויות שלו. לאחר מותו של הורדוס התקשו יורשיו — שהיו פחות חזקים ממנו פוליטית וכלכלית ופחות מקושרים לרומא — לתחזק את הנמל באופן שוטף, ועל כן במשך השנים סערות החורף ערערו, פירקו, הזיזו ופיזרו את אבני המזח בקרקעית הים, ולכך גם נוספו אולי גלי צונאמי. נמל מפואר שנבנה בהשקעה אדירה ובמאמץ רב ירד למצולות בזמן קצר.

הכל חרב בגלל הסערות? התמקדות המחקר בסערות בשנים האחרונות מוכיחה עד כמה משמעותי הנזק שהן מסבות לנמל. נמל קיסריה בסערת חורף טיפוסית, חורף 2015-

הכל חרב בגלל הסערות? התמקדות המחקר בסערות בשנים האחרונות מוכיחה עד כמה משמעותי הנזק שהן מסבות לנמל. נמל קיסריה בסערת חורף טיפוסית, חורף 2015

לא לעולם חוסן

מהתיאורים ההיסטוריוגרפיים ומממצאי החפירות הארכאולוגיות עולה כי בהשוואה לנמלים רומיים שהיו בתקופה זו בים התיכון נמל קיסריה היה גדול מאוד. קרוב לוודאי שהוא היה המשוכלל והמתוחכם ביותר מאלה שנבנו עד אז בעולם הרומי, ואולי אף היחיד בכל העולם הקדום שנבנה בים הפתוח ללא מפרץ טבעי.

הנמל נועד לשמש לטעינה, לאחסנה, לתחזוקה ולמסתור בזמנים שבהם אניות הסוחר אינן מפליגות בים הפתוח. בנוסף הוא נועד להוות מוקד משיכה לאניות מסחר ששטו לאורך החוף המזרחי של הים התיכון בדרכן מאלכסנדריה לרומא. אחד מיתרונותיו הגדולים היה טמון ביכולתו לקלוט בבת אחת ספינות רבות ולאפשר להן לפרוק ולטעון סחורה. התועלת הכלכלית שהביא הנמל לממלכת הורדוס ולפרובינציית סוריה הייתה עצומה, ופעילותו חיזקה את תחושת הפריחה והשגשוג ששררו באזור בזכות מדיניות ‘השלום הרומאי' שהנהיג הקיסר אוגוסטוס.

אך לא לעולם חוסן. כמו רבים ממפעלי הבנייה המונומנטליים של הורדוס גם נמל קיסריה לא האריך ימים. תהיה אשר תהיה הסיבה לחורבנו, לאחר מותו של הורדוס נחלשה ממלכתו, ועם התפוררותה החלו גם המבנים המרשימים שבנה להתפורר. רק שרידים ארכאולוגיים משקפים את העבר המפואר שנגוז.