מטבע זהב רומי שהתגלה לאחרונה באקראי בגליל המערבי עורר התרגשות רבה בקרב חוקרי המטבעות. גילויו של מטבע זהב בארץ ישראל הוא לא חזון נפרץ, ומאפייניו הייחודיים של מטבע זה — שכמותו ידועה רק דוגמה אחת נוספת — מעוררים תהיות כיצד התגלגל דווקא לכאן

מטבעות כלאיים

רק 39 מטבעות זהב מהתקופות ההלניסטית והרומית רשומים במחסני אוצרות המדינה. בהשוואה לרבבות מטבעות הכסף והברונזה מתקופות אלה שהתגלו בחפירות מדובר בנתון מעניין המשקף את מצבה הפיננסי הרעוע של אוכלוסיית הארץ בתקופות אלה.

בחורף תשע"ו מצאה לתדהמתה לורי רימון מכפר בלום במהלך טיול בגליל המערבי מטבע זהב המיתוסף למניין זה. פקחי רשות העתיקות שהוזעקו למקום גילו כי מדובר במטבע בעל מאפיינים ייחודיים שכמותו ידוע רק מטבע נוסף אחד המוצג במוזאון הבריטי. המטבע שמצאה רימון כולל הכלאה בין סמלים של שני מטבעות שטבעו קיסרים שונים – אוגוסטוס וטריאנוס – שעשרות שנים מפרידות בין שלטונם. בצדו האחד של המטבע מופיעים סמלי הלגיונות הרומיים לצד שמו ותאריו של טריאנוס, קיסר האימפריה הרומית בשנים 98־117 לסה"נ, ובצדו השני מתנוססים שמו ודמותו של הקיסר אוגוסטוס, קיסר האימפריה מ־43 לפסה"נ עד 14 לסה"נ.

הכלאה בין דגמים של שני מטבעות שונים היא תופעה מוכרת במטבעות מהעת העתיקה. היא נוצרה בדרך כלל כאשר אחד מעובדי המִטבעה החליף בטעות בין הגלופות ששימשו להטבעת הסמלים שעל גבי המטבעות והשתמש במטבע אחד בגלופות של שני מטבעות שונים. תופעה זו הייתה נפוצה בעיקר במִטבעות שלא היו מקצועיות דיין ולא היו תחת פיקוח קפדני, כמו המִטבעות שפעלו בתחומי הפרובינציות הרומיות ובכללן ארץ ישראל.

אולם במקרה שלנו לא טעות הביאה למיזוג הסמלים במטבע. מטבע זהב זה הונפק באחת ממִטבעותיה המרכזיות של רומא והפיקוח על ייצורו היה חמור וקפדני. הסמלים של שני הקיסרים הוטבעו עליו בכוונת מכוון. טריאנוס בחר לוותר על כבודו, ובמקום להציג את דיוקנו הקדיש את המטבע לאוגוסטוס קיסר.

מדובר בתופעה רווחת. החל מהמאה הראשונה בחרו לעתים קיסרים להציג במטבעותיהם דיוקנאות של אנשים אחרים במקום את דיוקנם. היו שהציגו דיוקנאות של נשותיהם ושל יורשי העצר שלהם במטרה לעצב את הנרטיב של הקיסרות הרומית ולהציג את עצמם ואת בני משפחתם כאלים בשר ודם. קיסרים שהיו צאצאים של קיסרים קודמים הציגו גם את דיוקנם. במטבע הזהב שנחשף אמנם לא הופיע לצד דמותו של אוגוסטוס התואר CONSECRATIO – ביטוי האלהה והקדשה נפוץ – אך ניתן להבין שאוגוסטוס הוצג במטבע כדמות אלוהית, שכן במטבעות רומיים מופיעות פעמים רבות דמויות אלים וסצנות פולחניות.

המטבע שמצאה לורי רימון הוא כאמור מטבע הזהב השני הידוע לנו שמופיעה עליו דמות קיסרית מהעבר, והוא נטבע בזמן שבו האופנה של האלהת קיסרים קודמים הייתה בחיתוליה. המטבעות האחרים המוכרים לנו שעליהם הוטבעו דמויות מהעבר היו מטבעות זולים יותר מכסף או מברונזה.

בראיון לעיתונות סיפרה לורי רימון כי מצאה את המטבע באקראי, בעת שישבה עם חבריה להפסקת אוכל במהלך טיול. ייתכן שגשמי החורף שטפו את הבוץ שכיסה את המטבע במשך אלפי שניםצילום: שמואל מגל, באדיבות רשות העתיקות

בראיון לעיתונות סיפרה לורי רימון כי מצאה את המטבע באקראי, בעת שישבה עם חבריה להפסקת אוכל במהלך טיול. ייתכן שגשמי החורף שטפו את הבוץ שכיסה את המטבע במשך אלפי שנים

קיסר ואל

שורשי התופעה של האלהת הקיסר נעוצים כנראה בתקופה שלאחר מותו של יוליוס קיסר במאה הראשונה לפסה"נ. ברבות השנים התגבש מנהג זה ונעשה פן מרכזי בפולחן הרומי. בתקופת אוגוסטוס קיסר – שנצרב בתודעת אזרחי רומא כשליט שהביא לקצה של מלחמת האזרחים וכונן את השלום הרומי – הפכה האלהת הקיסרים לחלק מהדת הרומית. מנהג זה רווח ברומא כל עוד נשענה הדת על יסודות פגניים, אך משעה שקיסרי רומא אימצו לחיקם את הנצרות במאה הרביעית הוא נעלם.

הבחירה של טראינוס להציג את אוגוסטוס על המטבע הייתה טבעית. בהצגתו של מייסד האימפריה הוא ביטא את הקשר אל העבר, ובעיקר הציג עצמו כממשיך דרכו של אוגוסטוס, חוליה בשרשרת הקיסרים החדשים והיורש של הקיסר האהוד. לעומת זאת, החלטתו של טריאנוס להציג את אוגוסטוס על מטבע מזהב הייתה יוצאת דופן ומפתיעה. קיסרי רומא הכירו במוניטין וביוקרה הנובעים מהצגתם על מטבעות זהב. בהשוואה למטבעות האחרים, נטבעו רק מעט מטבעות זהב. הם היו בשימוש עשירי האימפריה ונועדו לביצוע עסקאות יקרות, ועל כן עיצבו הקיסרים מטבעות אלה בקפידה ובדרך כלל הציגו עליהם את הישגיהם הגדולים ביותר.

דווקא כאן?

עם גילויו של המטבע התעוררה השאלה כיצד ממצא כה נדיר וייחודי הרחיק נדוד והתגלה דווקא בשטחי ארץ ישראל. בין אלפי מטבעות הזהב שטבע טריאנוס ידועים כיום רק שניים שנטבעו כמחווה לאוגוסטוס, ובשל נדירותם ניתן לשער כי הם נטבעו במהדורה מוגבלת ולא נועדו להיכנס למחזור הכספים של האימפריה. ייתכן כי המטבעות הוענקו לדמויות בכירות ברומא או לבני משפחתו של אוגוסטוס.

אפשרות נוספת היא שהמטבעות נועדו לתשלום שכרם של חיילי הלגיונות הרומיים, ואם כך, ייתכן שהמטבע הוא שריד לנוכחותם של חיילים רומים בגליל בתקופת מרד בר כוכבא שפרץ כ־25 שנה לאחר הנפקת המטבע. משכורתם של החיילים הרומים הייתה 75 מטבעות כסף ברבעון, וייתכן שלעתים הם קיבלו את שכרם בשלושה מטבעות זהב. לא מן הנמנע שחלפני הכספים בארץ ישראל הענייה סירבו לפרוט את מטבע הזהב היקר שהיה לא שימושי בארץ ישראל. לפי השערה זו לא נותרה ברֵרה לחייל שקיבל את המטבע – ואולי לא עמד על ייחודו – והוא נאלץ להמתין עד שייתקל בחלפן כספים שיסכים לפרוט את המטבע, ובחלוף הזמן הוא איבד אותו.

עוד ייתכן כי המטבע הגיע לארץ ישראל כתרומה ששלחו יהודי התפוצות למען שיקומה של האוכלוסייה היהודית בארץ. בתקופת טריאנוס התלכדו יהודי התפוצות ופתחו ב'מרד התפוצות' בתגובה לדיכוי האלים של המרד הגדול ולחורבן בית המקדש. ייתכן שיהודים אלה גם הרימו תרומות ליהודי ארץ ישראל. על פי השערה זו המטבע כן התערה במחזור הכספים, ומי שאחז בו העדיף לממש את ערכו הרב במקום לשמור אותו למזכרת.

על כל פנים, כיוון שמדובר בממצא בודד וייחודי לא ניתן להסיק מסקנות נחרצות באשר לגלגוליו של המטבע, ומסלול הגעתו לגליל המערבי יישאר בגדר תעלומה.

סמלי הלגיונות הרומיים ולצדם שמו ותאריו של טריאנוסצילום: שמואל מגל, באדיבות רשות העתיקות

סמלי הלגיונות הרומיים ולצדם שמו ותאריו של טריאנוס