גיליון 26 | תמוז תשעב | יולי 2012

 

הכי יהודית בעולם // ג’פרי גורוק

בניו יורק של ראשית המאה העשרים היה אחד מכל ארבעה תושבים יהודי. מאז פחת מעט שיעור היהודים בעיר, אולם היא המשיכה להיות מטרופולין יהודי מאוד דרך כל התהפוכות שעברו עליה, מקום בו בתי עסק רבים סגורים בחגים היהודיים, גם אם רבים מיהודי העיר יבלו את יום החופש בטיול בפארקים הרבים שלה ולאו דווקא בבתי הכנסת

 

הרב, המוהל והסנדק // רוברט רוקאווי

גנגסטרים, מאפיונרים, סוחרי סמים, מבריחי אלכוהול, מנהלי הימורים ואפילו רוצחים. הקהילה היהודית של ניו יורק בראשית המאה העשרים כללה, לצד אישים חשובים, מכובדים ומהוגנים בכל תחומי העשייה הציבורית גם כמה מראשי ארגוני הפשע

 

כסף ושעשועים // יובל ריבלין

מהגרים יהודים רבים מצאו פתח להשתלבות דווקא על במות התאטרונים של ברודוויי ומסביבם. עבור מפיקים, מלחינים, כותבים ואמנים קרשי הבמה היו קרש קפיצה להתקבלות חברתית ולהתבססות כלכלית. את חוויות ההגירה והזרות המוטמעות במחזות הזמר שיצרו קשה להחמיץ

 

גאלדענע מדינה // רבקה קוברין

מאות אלפי המהגרים שהגיעו מאירופה לארצות הברית לא עשו זאת בכוחות עצמם. קומץ מתווכים יהודים זריז וממולח עשה הון עתק מהשאיפה של היהודים לעבור לעולם החדש. סיפורו של המתווך סנדר ירמולובסקי הוא גם סיפורה של ההתעשרות המהירה בארצות הברית ושל מחירה

 

שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת // רחל גורדן

יותר מתל אביב ואפילו יותר מירושלים, יהודים רבים רואים בניו יורק את העיר היהודית ביותר בעולם. המגוון הדתי העצום, הזרמים ותת-הזרמים הרבים שנוצרו בה ב-150 השנים האחרונות, מעניקים לקהילה היהודית של ניו יורק אופי דתי מיוחד במינו

 

ביקורת

בארצי הזרה לי, הנס פאלאדה // ימימה חובב

ביקורת תערוכה: מרחב יהודי ציבורי // שרה ג’ו בן-צבי

תערוכה המתעדת את גיורם של שטחים ציבוריים רבים בניו יורק לצרכים יהודיים מביאה גם את סיפור הרומן שנרקם בין העיר לבין יהודיה

 

מנבכי הארכיון

המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק // הדסה אסולין

מתיחות מול הציבור הלא יהודי הובילה להקמת הקהילה המאוחדת של יהודי ניו יורק. הקהילה טיפלה בכל העניינים המשותפים ליהודי העיר ובין השאר הקימה גם משטרה פנימית לטיפול בפשיעה הגואה בקרבה

 

הצד השלישי של המטבע

שבויה ומושפלת // איתמר עצמון

מטבעות יהודה השבויה, מסמליה הבולטים של הגלות, נשאו בגאון סמלים מבישים וסיסמאות כיבוש, והציגו לעיני כל את העם היהודי מדוכא ומושפל. אפשר שמטבעות אלה, ששימשו תזכורת חוזרת ונשנית למצבם של היהודים, העצימו את רצון הנקם שהאיץ את פריצתו של מרד התפוצות