מאת: דנה שחם

מין האדם המודרני התפתח באפריקה ומשם התפשט בכל העולם במקביל להיכחדותם של מיני אדם אחרים, בעיקר הניאנדרטלים שחיו באירופה ובמערב אסיה. ארץ ישראל היא הגבול הדרומי ביותר שבו נמצאו שרידי האדם הניאנדרטלי, ובה גם נמצאו השרידים הקדומים ביותר של האדם המודרני מחוץ לאפריקה

אדם פרהיסטורי

אוכלוסיית העולם כולה מייצגת כיום מין אדם אחד ויחיד – 'האדם המודרני' – המכונה במדעי הביולוגיה הומו ספיינס ספיינס (Homo sapiens sapiens). הממצאים שנחשפים באתרים פרהיסטוריים, ובהם תרבות חומרית, קברים, שיירי מזון, עדויות המשקפות את הסביבה הקדומה ועוד, מעידים על דרך התפתחותו של מין האדם שאליו אנו משתייכים ומלמדים על מקומה הייחודי של ארץ ישראל באותם תהליכים.

לארץ ישראל היה תפקיד מכריע באבולוציה של האדם ולא בכדי. האקלים המגוון בארץ יצר שלל מערכות אקולוגיות שהתאימו לקיומו של האדם הקדמון, ומיקומה הגאוגרפי על צומת דרכים בין אפריקה לאירופה ולאסיה שימש מסלול מעבר מועדף כבר להומינידים הראשונים אשר יצאו מאפריקה והתפשטו אל שתי היבשות.

על פי תגליות ארכאולוגיות של פרהיסטוריונים היה ההומו ארקטוס – 'האדם הזקוף' – ההומיניד הראשון שיצא מאפריקה ואכלס חלקים מאירופה ומאסיה לפני יותר ממיליון וחצי שנה. מאוחר יותר, לפני כחצי מיליון שנה, החל תהליך אבולוציוני שבו התפתחו מההומו ארקטוס אוכלוסיות נפרדות באזורים שונים.

האדם הניאנדרטלי התפתח בתנאי הבידוד של אירופה בתקופת הקרח והתאים עצמו לתנאי סביבה ולאורח החיים הייחודי באזור. היה זה מין אדם שונה המובחן מההומו ספיינס הן בהרכב הדנ"א והן במבנה הפיזי – כמו מבנה גולגולת שונה ושלד מעובה. הניאנדרטלים הקדומים שהתגלו באירופה הם מלפני כ-400 אלף שנה, ומאז הם נפוצו בכל אירופה ובמערב אסיה. האדם הניאנדרטלי היה מין האדם היחיד באירופה משך זמן רב. על פי הממצאים שנחשפו עד היום נראה כי הוא מעולם לא הגיע ליבשת אפריקה ונכחד לחלוטין מן העולם לפני כשלושים אלף שנה, עם כניסתו של האדם המודרני לאירופה בתקופה הפליאוליתית העליונה.

שבר גולגולת משוחזר של הומו ספיינס ספיינס שהתגלה במערת הגדית היא מערת א-סח'ול שבכרמל-

שבר גולגולת משוחזר של הומו ספיינס ספיינס שהתגלה במערת הגדית היא מערת א-סח'ול שבכרמל

התפתחויות מרתקות

באותו פרק זמן שבו התפתח האדם הניאנדרטלי באירופה התפתח באפריקה הומו ספיינס קדום – מין שקדם לאדם המודרני מבחינה אנטומית אם כי היה קרוב אליו בתכונות ביולוגיות רבות. גם הוא היה מצאצאיו האבולוציוניים של ההומו ארקטוס, אך התפתחותו כללה מאפיינים שנמצאו מאוחר יותר באדם המודרני, כמו מבנה הגולגולת למשל. בנוסף לאלה נמצאו באפריקה גם שרידים ראשונים של האדם המודרני – ההומו ספיינס ספיינס – המתוארכים לתקופה של לפני כמאה אלף שנה.

כלי גרעין ממערת טבון שבגליל המתוארך לתקופה הפליאוליתית התחתונה. האבן נחפש בחפירות שערכה משלחת ברשות דורותי גארוד בראשית שנות השלושים של המאה העשרים והוא מוצג כיום במוזאון הבריטי. כלי אבן הם האמצעי העיקרי לזיהוי שכבות ותרבויות במחקר הפהיסטורי. -

כלי גרעין ממערת טבון שבגליל המתוארך לתקופה הפליאוליתית התחתונה. האבן נחפש בחפירות שערכה משלחת ברשות דורותי גארוד בראשית שנות השלושים של המאה העשרים והוא מוצג כיום במוזאון הבריטי. כלי אבן הם האמצעי העיקרי לזיהוי שכבות ותרבויות במחקר הפהיסטורי.

לאור הממצאים שנחשפו עד כה ניתן לתאר תסריט פשוט באופן יחסי: לפני כחצי מיליון שנה התפצלו שני מיני אדם מאב קדמון משותף – ההומו ארקטוס – האחד הוא האדם הניאנדרטלי שהתקיים באירופה ובמערב אסיה, והשני הוא ההומו ספיינס שהתפתח ביבשת אפריקה. ההומו ספיינס התפתח והיה לאדם המודרני לפני יותר ממאה אלף שנה. זהו גם מין האדם שיצא מאפריקה והתפשט בכל העולם הישן – אפריקה, אירופה ואסיה. הוא הגיע ליבשת אוסטרליה כבר לפני כארבעים אלף שנה ובמקביל התפשט גם ביבשת אירופה. שם הוא נותר מין האדם היחיד עם היכחדותו של האדם הניאנדרטלי באותו פרק זמן.

זו הייתה תמונת הפרהיסטוריה המקובלת עד לאחרונה, אולם התמונה שמצטיירת מהתגליות שנחשפו בארץ ישראל מאותה תקופה קריטית של התפתחות ההומו ספיינס מורכבת ומרתקת לאין ערוך.

בשני אתרים בארץ נמצאו קברים של הומו ספיינס קדום בשכבות של התרבות המוסטרית התיכונה, לפני כתשעים עד מאה אלף שנה. בחפירות ארכאולוגיות שנערכו במערת א-סח'ול שבנחל המערות נחשפו עשרה קברים, ובצמוד לאחד מהם נמצאה לסת חזיר שמשערים כי הוגשה כמנחה. תריסר קברים של ילדים ומבוגרים נמצאו במערת קפזה שבהרי נצרת. על חזהו של אחד הילדים נמצאו קרני אייל ובקברים אחרים נמצאו גושי צבע אדום (אוכרה) וקונכיות ימיות שהובאו על ידי הקדמונים אל המערה.

באתרים אחרים בצפון הארץ נמצאו שכבות מהתרבות המוסטרית המאוחרת – שהתקיימה חמישים עד שבעים אלף שנה לפני זמננו – ובהן התגלו שרידי קברים ניאנדרטליים. במערת טבון, המרוחקת כחמישים מטר בלבד ממערת א-סח'ול, נמצא רצף שכבות מהתקופה הפליאוליתית התיכונה. בשכבות אלה נמצא קבר של אישה ניאנדרטלית ולסת של אדם נוסף. גם במערת כברה שממזרח לקיבוץ מעגן מיכאל נחשף רצף שכבות ונמצאו במקום קברים של תינוק ניאנדרטלי ושל גבר ניאנדרטלי בוגר. במערת עמוד שבגליל התחתון נחשפו קברים נוספים של גבר ניאנדרטלי ושל תינוק ניאנדרטלי בן עשרה חודשים שנקבר בכוך קטן במערה ולצדו נמצאה לסת של אייל.

אף כי הממצאים נחשפו בחלקם כבר בשנות השלושים של המאה העשרים, לקח כחמישים שנה עד שהוסכם במחקר כי מדובר בשרידים של ניאנדרטלים. העיכוב נבע מהעובדה שבחקר התקופות הקדומות שהתפתח באירופה בראשית המאה העשרים היה מקובל כי בתקופה הפליאוליתית התיכונה התקיימו רק ניאנדרטלים, ולכן החוקרים שיערו שהאדם המודרני הופיע לראשונה לפני ארבעים אלף שנה, בתקופה הפליאוליתית העליונה. אולם מהתמונה המשתקפת מהממצאים בארץ ישראל עולה כי האדם המודרני הקדום קדם באזור זה לאדם הניאנדרטלי.

בשל הדמיון – ולעתים אף הזהות – בין תרבותם החומרית של שני המינים, היו חוקרים שאף טענו כי באותו זמן התקיימו בארץ במקביל שני מיני אדם. טכנולוגיית הסיתות של כלי צור ותוצריהם דומים בשתי החברות, וכך גם אופן קבורת המתים והמנחות שהונחו בקברים. האם ייתכן כי שני מיני אדם חיו בקרבה זה לזה ואף התקיימה ביניהם השפעה תרבותית? האם יתכן כי האדם הניאנדרטלי והאדם המודרני חיו באותה תקופה באותו אזור?

חוקרים אחדים שבחנו את השלדים שנחשפו בארץ מצאו כי קבוצת ההומו ספיינס המקומית היא בעלת מאפיינים שניתן לכנותם ניאנדרטליים, ובהם שלד מעובה, ואילו בקבוצת הניאנדרטלים אין אפילו שלד אחד שכולל את מלוא התכונות המורפולוגיות שהתגלו בשלדים ניאנדרטליים שנחשפו באירופה. מכאן עולה השערה מפתיעה: ייתכן כי הנקברים מהתקופה הפליאוליתית התיכונה בארץ ישראל שייכים כולם למין אדם אחד שהיה מורכב ממגוון גדול של פרטים שונים. באוכלוסייה המקומית הייתה תערובת של תכונות פיזיות של ניאנדרנטלים ושל הומו ספיינס גם יחד.

מערת טבון שבכרמלבאדיבות ראובן ישורון

מערת טבון שבכרמל

בתוך המערה

הופעת התרבויות של האדם המודרני – הומו ספיינס ספיינס – בתקופה הפליאוליתית העליונה מעוררת תהיות באשר למוצאו של טיפוס האדם החדש. ממחקרי הדנ"א הקדום ניתן ללמוד כי מקור האדם המודרני באפריקה, אך ניתוח הגנום הניאנדרטלי מעיד על כך ששיעור קטן – עד ארבעה אחוזים – מהגנום של אוכלוסיות בנות זמננו באירופה ובאסיה כולל מאפיינים גנטיים שמקורם באדם הניאנדרטלי.

ממצא זה תומך באופן עקיף בטענה שלפיה המעבר לתקופה הפליאוליתית העליונה באזור ארץ ישראל היה תוצאה של שינוי מקומי במין האדם, שכן הוא מעלה כי יש תכונות משותפות לאב קדמון – לא אפריקני – עוד לפני המעבר מהאדם הניאנדרטלי לאדם המודרני.

הבעיה היא שאין בארץ ישראל די עדויות ישירות לטיפוס האדם מראשית התקופה הפליאוליתית העליונה. שרידי אדם מתקופה זו נדירים מאוד בארץ. בין הממצאים הבודדים שנחשפו יש שבר גולגולת ממערת מנות וקבר משלהי התקופה באתר נחל עין גב I שממזרח לכנרת. מערת מנות שבגליל המערבי נתגלתה ב-2008 במהלך פעולות בנייה אשר פגעו בתקרתה. מיד לאחר חשיפתה ביקר במערה צוות של חוקרי מערות ודיווח לרשות העתיקות על מציאת גולגולת אדם ועל ממצאים ארכאולוגיים נוספים. מאוחר יותר נעשה סקר ארכאולוגי שבמהלכו נתגלתה מערה מרשימה ובה נטיפים וזקיפים פעילים וכן ממצא ארכאולוגי עשיר. גילויים אלה הובילו לסדרת חפירות הנמשכות באתר מדי קיץ מאז 2010. בדיקת המעבדה הראשונית שייכה את גולגולת האדם שנמצאה במערה למין האדם המודרני. מכלול כלי הצור שנחשף עד כה מלמד על פעילות אדם בן התרבות המוסטרית בשטח מצומצם בתחתית המערה, ואילו באזורים נרחבים של המערה נתגלו שכבות עשירות של ממצא מהתרבות האוריניאקית שבתקופה הפליאוליתית העליונה. ימים יגידו אם הממצאים שייחשפו בהמשך החפירות יתרמו להבנתנו את ראשית תקופתו של האדם המודרני בארץ ישראל.

אט אט הולך ומורכב התצרף המשקף את התפתחותו של האדם המודרני בארץ ישראל בפרט ובעולם הקדום בכלל. איך ניתן לאפיין את אותו 'אב קדמון' המשותף להומו ספיינס ולאדם הניאנדרטלי? מי היו האנשים שיצרו את התרבות בארץ בתקופה הפליאוליתית העליונה בפרק הזמן הקריטי שלפני שלושים עד חמישים אלף שנה? שאלות אלה, לצד שאלות נוספות, יעסיקו בעתיד את הארכאולוגים הן בעבודת החפירה והן בחקר הממצאים. ראשיתו של האדם המודרני בארץ ישראל היא ללא ספק אחד הפרקים המרתקים בתולדות הארץ כמו גם בתולדות האדם בכלל.

מצא את ההבדלים: הגולגולת של האדם הניאנדרטלי, בצד ימין, והגולגולת של ההומו ספיינס ספיינס-

מצא את ההבדלים: הגולגולת של האדם הניאנדרטלי, בצד ימין, והגולגולת של ההומו ספיינס ספיינס