בקע לגולגולת

משקולת אבן זעירה ועליה חרוטות בכתב עברי קדום האותיות ב' ק' ע' נמצאה בירושלים

המשקולת התגלתה בפרויקט סינון העפר בעמק צורים בירושלים. העפר שסונן הגיע ככל הנראה משטח החפירה הארכיאולוגית באזור הכותל הדרומי ו'קשת רובינסון'. היא מתוארכת לימי בית ראשון, ושימשה כמידת משקל שכנגדה ניתנה תרומת מחצית השקל על ידי עם ישראל לצורך תחזוקת בית המקדש, וכן לצרכי מפקד האוכלוסין (שמות ל' י"ב).

משקולות 'בקע' נמצאו עד היום בלכיש, גזר, רמת רחל, בית צור ובירושלים. התגלית שפורסמה היום מיוחדת במינה גם משום שהכתובת המופיעה עליה חרוטה משמאל לימין, בכתב ראי. הארכיאולוג אלי שוקרון, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, משער שמדובר בטעות של האומן שחרט את הכתובת, שהיה במקצועו חרט חותמות. את החותמות חורטים כמובן בכתב ראי, כדי שהחותמת תופיע בכתב הנכון בעת החתימה על חומר רך או על מסמך. במקרה זה, האומן שגה בגלל הרגלו לחרוט בהיפוך.

מידת הבקע היא מידת משקל הנזכרת בספר שמות בפרק ל"ח פסוק כ"ו: 'בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת, מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, לְכֹל הָעֹבֵר עַל-הַפְּקֻדִים, מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה'. מאחר שבימי הבית הראשון לא היו עדיין מטבעות, אבני המשקולת שימשו לשקילה אחידה של נתחי הכסף ('בצע') על כפות המאזניים.

אבני משקל שעליהן חרוט שם המשקל נמצאו בעיקר בשטחי ממלכת יהודה מימי הבית הראשון. הממצא הנפוץ ביותר הוא של משקולת 'נצף' (שפירושה 'חצי', כמו בשפה הערבית), אולם משקלה גדול יותר ב-60% ממשקולת הבקע, שמשמעות שמה דומה: מחצית השקל.

על החשיבות של אחידות במשקלות ומסחר הוגן מעיד הכתוב בספר דברים פרק כ"ה, פסוקים י"ג-ט"ו: 'לֹא-יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ אֶבֶן וָאָבֶן, גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה… אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה-לָּךְ'. המקרא אוסר על רמייה במסחר כשלסוחר יש בכיסו אבני משקל זהות-לכאורה, אך למעשה שונות במקצת במשקלן ('גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה'), שבהן הוא משתמש לפי הצורך ברווח – מכירה או קנייה. אולם מן הממצא הארכיאולוגי מתברר שגם בין אבני ה'בקע' שנמצאו עד היום יש הבדלים במשקל – בין 5.8 גרם ל-6.7 גרם (הפרש של כ-15%). ייתכן שבעת העתיקה לא נמצאה דרך מדויקת מספיק להקפיד על שקילת האבנים עד לעשיריות הגרם.