אפיריון המלך בנחל שילה

CGAT

תלמיד שטייל עם בית ספרו בנחל שילה שבמערב השומרון מצא באקראי מטבע עתיקה מימי המלך אגריפס הראשון. לאחר שמצא את המטבע פנה התלמיד באמצעות מדריך הטיול אל קמ"ט ארכיאולוגיה במינהל האזרחי יו"ש והעביר לרשותם את המטבע.

על המטבע שנמצאה אפשר לראות בצד אחד את סמל חופת האפיריון והכיתוב ביוונית "המלך אגריפה". בצד השני הוטבעו שלוש שיבולים, סמל יהודי מסורתי.

 

המטבעות הספורות שנמצאו מימי שלטונו של אגריפס נבדלות באורח מעניין:

בעוד שעל כל המטבעות של בית הורדוס הוטבעו כתובות רק בשפה היוונית (בניגוד למטבעות החשמונאים, שבהן ניתן למצוא גם עברית וגם יוונית), בעבור נתיניו הפאגנים הטביע אגריפס מטבעות שעליהן תמונות מהמיתולוגיה הרומית ודיוקנו שלו, והוא אף מתפאר בהן בתואר "המלך הגדול".

אולם בעבור נתיניו היהודים הטביע מטבע יחידה שבה חופת אפיריון – סמל למלוכה – במקום לטבוע את דיוקנו, מה שהיה פוגע ברגשות היהודים, והכתובת "המלך אגריפה" (Bacileos Agripa). על צדה השני של המטבע הוטבע הסמל המסורתי של שלוש שיבולים.

הורדוס אגריפס היה נכדו של המלך הורדוס. הוא גדל והתחנך ברומא יחד עם בני האצולה הרומית, וככל הנראה ניהל אורח חיים פרוע והולל למדי בבחרותו. בשובו לארץ בשנת 37 לספירה, משל תחילה על הבשן והגליל, ומשנת 41 – גם על יהודה. בתחום שלטונו של  אגריפס היו מחוזות של אוכלוסייה יהודית וגם מחוזות פאגניים. אגריפס מת בשנת 44 לספה"נ, וזכה להערכה חיובית במקורות היהודיים ואצל יוספוס. תקופת שלטונו הקצרה נחשבת לתקופה של שקט, יציבות ושגשוג ביהודה.

״זהו ממצא מרגש. לכל ממצא ארכיאולוגי יש סיפור מאחוריו ששופך עוד אור על ההיסטוריה של ארץ ישראל ועם ישראל״ אמר חנניה היזמי, קצין מטה הארכיאולוגיה במנהל האזרחי: ״ממצאים מסוג זה משלימים לנו עוד חלק בפאזל ההיסטורי של עמנו".

בשנת 1960 טבע בנק ישראל את מטבע האגורה שעל צדה האחד הופיעו שלוש השיבולים מן המטבע של אגריפס הראשון.

מטבע אגורה עם שלוש השיבולים מהמטבע של אגריפס, 1960בנק ישראל

מטבע אגורה עם שלוש השיבולים מהמטבע של אגריפס, 1960