עם הגב לקיר

הארכיאולוג ג'ו עוזיאל מיושב על מדרגות המבנה דמוי התיאטרון בחפירת קשת וילסון

מתפללים בכותל לא היו מודעים כלל וכלל לעבודה המאומצת שנעשתה בשנתיים האחרונות בעומק כמה מטרים מתחת לרגליהם. גם החופרים מטעם רשות עתיקות, הנוברים מתחת לקשת וילסון בפינה הצפונית של כיכר הכותל המערבי בתקווה לחשוף עוד שורות מאבני הכותל ואת המשך דרך הטירופיאון העולה מכיוון כפר דוד, הופתעו. מעל לתעלת הניקוז שהמשיך את דרכו כצפוי, למרגלות אבני הכותל (קיר התמך המערבי של הר הבית), נתקלו באבנים מתעגלות.

לא מעגל תנועה לעולי רגל נחשף לעיני הארכיאולוגים המשתוממים, אלא שרידים של אודיאון, תיאטרון רומי קטן, או אולי "בולטריון" – מקום מושבה והתכנסותה של מועצת העיר. המבנה, פנינה ארכיטקטונית של ממש, נבנה בצלה של קשת וילסון, ששימשה לו קירוי מפני חום השמש וקור הגשם. בתקופת הבית השני, גשר מסיבי ישב על גבי הקשת והוביל ישירות אל חצר המקדש.

הגשר נהרס בזמן המרד הגדול, אבל הקשת נותרה. מתחתיה, כנראה במאה השנייה לספה"נ, נבנה התיאטרון. במושבים, שיועדו לצופי התיאטרון, שולבו בשימוש משני אבני ריצוף מתקופת הבית השני, והם מפנים עורף להר הבית, ופונים אל תוך העיר הרומית החדשה איליה קפיטולינה, שנבנתה בידי הקיסר אדריאנוס על חורבות ירושלים.

לדברי הארכיאולוגים מנהלי החפירה, ד"ר ג'ו עוזיאל, תהילה ליברמן וד"ר אבי סולומון, "מדובר בסנסציה מחקרית. התגלית היתה בגדר הפתעה של ממש. כשניגשנו לחפירה במטרה לתארך את קשת וילסון, לא תיארנו לעצמנו שהיא תפתח לנו צוהר לתעלומת התיאטרון האבוד של ירושלים. כמו בהרבה מקרים בארכיאולוגיה, ישנה צפייה לחשוף דבר מסוים, אבל בסופו של תהליך נחשפים ממצאים אחרים, מפתיעים ומעוררי מחשבה.  אין ספק כי חשיפת נדבכי הכותל המערבי ומרכיביה של קשת וילסון הם תגליות מרגשות התורמות לחקירת העיר ירושלים ולתולדות עברה, אך גילוי המבנה דמויי התיאטרון היא דרמה של ממש במחקר".

בשיטות תיארוך חדשניות מקווים הארכיאולוגים לחדד את התיארוך של המבנה. אולי כך יצליחו לענות על שאלה מרתקת שמעלה מבנה התיאטרון – העובדה שהוא נעזב לפני שנכנס לכלל שימוש. גרמי מדרגות שלא הושלמה חציבתם, עמוד כניסה שגימוריו הושלמו מצדו האחד, אך בצדו השני רק סומנו חלקי האבן לניסור, מצביעים על הפסקה פתאומית לקראת סוף עבודות הבנייה. ייתכן שהתשובה לשאלה זו תפטור תעלומה נוספת בה נאבק המחקר מזה דורות: האם בניית איליה קפיטולינה היתה סיבה או תוצאה של פריצת מרד בר כוכבא?

האם החליט אדריאנוס לבנות את איליה כדי להעניש את היהודים, במסגרת מאמציו למחוק מן המפה את האומה הקטנה והעקשת שמיגר לגיון רומאי שלם במרד בר כוכבא (132 – 136 לספה"נ)? או שמא בנה עיר חדש בירושלים כפי ששיקם ערים רבות ברחבי האימפריה שלו, ולא לקח בחשבון את הנפיצות הדתית של העם היהודי ושל אתרו המקודש ביותר? ואם כן, הייתכן שהמרד היהודי תפס את הבונים הרומיים תוך כדי עבודה, והתיאטרון הקטן נזנח ולא הושלם לעולם (כמו מספר אתרים אחרים בירושלים הרומית)?

המטבע המאוחר ביותר שנמצא בחפירת קשת וילסון הוא משנת 380, שלהי התקופה הרומית. בתקופה זו כוסה התאטרון באדמת מילוי שנשפך מתחת לקשת וילסון במאמצים לחזקה לאחר רעידת אדמה. יש לקוות שבבדיקת שרידים מיקרוסקופיים בשיטת פחמן-14 (שיטה שלא נוצלה דיה עד כה בחפירות בירושלים, לדברי הארכיאולוגית תהילה ליברמן) יתגלה גם תאריך תחילת בנייתה.