נר עם מנורה

שבר נר עם עיטור מנורה בת 9 קנים

נר חרס מימי בית שני נתגלה בחפירה בבאר-שבע ועליו מנורה בת תשעה קנים

"ותניא אידך: לא יעשה אדם בית תבנית היכל … שלחן כנגד שלחן מנורה כנגד מנורה. אבל עושה הוא של חמשה [קנים] ושל ששה ושל שמונה. ושל שבעה – לא יעשה ואפילו משאר מיני מתכות". בבלי, מנחות כח ע"ב

ענת רסיוק, רשות העתיקות

בחפירה ארכיאולוגית לקראת הקמת שכונה בסמוך לכניסה הצפונית לבאר שבע, נחשפו שרידי ישוב יהודי מסוף תקופת בית שני. בין הממצאים הייחודיים נתגלה נר חרס עם עיטור מנורה – מהקדומים המוכרים במחקר. זהו שבר נר מטיפוס המוכר במחקר כ"נר דרום" יהודאי. לאחר ניקויו של הנר התגלה עליו עיטור של מנורת תשעה קנים. לדברי ד"ר פביאן וד"ר וורגה, מנהלי החפירה, "נראה שזו אחת ההופעות הקדומות המוכרות למחקר של  מנורה באמנות". מעניין לציין, כי בנרות הבודדים שנתגלו  מסוג זה עם דוגמת מנורה, המנורה אף פעם אינה מוצגת עם 7 קנים כפי שהיתה בבית המקדש, אלא עם 11-8 קנים. הסיבה  לכך, לפי התלמוד הבבלי, היא שאין יוצרים מנורה בשביל שימוש ביתי, אשר נראית בדיוק כמו מנורת המקדש.

מעניין לציין שדמות מנורה בת שבעה קנים מוּכֶּרת לנו כבר מאתרים שונים בארץ: הקדומה ביותר היא חריתת מנורה על קיר ב"קבר יאסון" בשכונת רחביה הירושלמית. הקבר מתוארך למאה השנייה לפסה"נ. מפורסמת יותר היא דמות המנורה החקוקה על מטבע שטבע אחרון מלכי החשמונאים מתתיה אנטיגונוס סביב שנת 40 לפסה"נ, ודמותה מופיעה על מטבע 10 האגורות שלנו כיום. עוד נציין את המנורה בת שבעת הקנים שנחשפה בחפירות פרופ' נחמן אביגד ב"עיר העליונה" של ירושלים בתחומי הרובע היהודי, בבית שהיה שייך כנראה למשפחה ירושלמית רמת-יחש; עיטור המנורה על אבן מרובעת בית הכנסת מימי הבית השני במגדלא שלחופי בכנרת, וגם בכפר נחום, מתקופה מאוחרת יותר, וחרותת במערה בשפלת יהודה שנתגלתה לפני כשנתיים באקראי.

נראה שההקפדה שלא לעשות דמות מנורה בת 7 קנים נהגה רק בנרות למאור דווקא, משום היותם חלק מן המנורה, בעוד שבציורים, מטבעות וחרותות לא היה חשש לצייר את דמות המנורה עצמה.

מנהלי החפירה, ד"ר פטר פביאן מהמחלקה למקרא, ארכיאולוגיה ומזרח קדום באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וד"ר דניאל וורגה מרשות העתיקות,  הוסיפו:

"שרידי הישוב משתרעים על פני שטח של יותר משני דונמים, וכוללים מבנים ומתקנים שונים – בין השאר נחשפו מתקני אפייה, בורות אשפה קדומים, ומערכת תת קרקעית שיתכן כי שמשה כמקווה טהרה. סימני השריפה העזה שהתגלו על חלק מהשרידים באתר מעידים על משבר שעבר היישוב, ככל הנראה בתקופת המרד הגדול – סביב שנת 70 לסה"נ".

הארכיאולוגית שירה בלוך מחזיקה פך בן 2000 שנמצא בחפירהרשות העתיקות

הארכיאולוגית שירה בלוך מחזיקה פך בן 2000 שנמצא בחפירה

האתר שנחפר נמצא בגבולה הדרומי של ממלכת יהודה הקדומה, סמוך לתוואי דרך שהובילה מאזור תל שבע אל מישור החוף הדרומי. סביר שהמיקום האסטרטגי היווה סיבה להקמת מגדל תצפית איתן שבסיסו התגלה בחפירה, ומשתרע על 10×10 מטרים. נראה כי גרם מדרגות לולייני הוביל לשתי הקומות העליונות, שלא שרדו. בתקופה הרומית המאוחרת נלקחו אבני המגדל ושימשו לבנייה באתרים סמוכים. עוד נחשפו בחפירה כלי גיר שלא מקבלים טומאה, שרידי מגדל תצפית ועוד. באתר, המתוארך למאה ה-1 לספירה ועד למרד בר כוכבא (שנת 135 לספירה) נחשפו גם פתחים שהובילו, ככל הנראה, למחילות מסתור או מילוט, שנחפרו בקרקע. עשרות מטבעות התגלו באתר, כולם עשויים נחושת ומרביתם שייכים לתקופת הנציבים הרומיים. חלקם הוטבעו בעיר אשקלון וחלקם בערים שונות ברחבי האימפריה הרומית.

[צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות]