חותם ובולה בעיר דוד

טביעת חותם (בולה) וחותם אבן נתגלו בעיר דוד.

בולה 'לנתנמלך עבד המלך'צילום: אליהו ינאי עיר דוד

בולה 'לנתנמלך עבד המלך'

חותם אבן וטביעת חותם (בולה) המתוארכים לסוף ימי ממלכת יהודה – שעליהם חרותים שמות בכתב עברי קדום, התגלו בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב בחניון גבעתי שבעיר דוד, בגן לאומי סובב חומות ירושלים.

החותם והבולה נמצאו בתוך מבנה גדול אשר שימש כנראה כמבנה ציבורי וחרב במאה השישית לפסה"נ, ככל הנראה בכיבוש הבבלי של ירושלים ב-587 או 586 לפסה"נ. במבנה התגלו מפולות אבן גדולות, קורות עץ שרופות וכלי חרס רבים, המעידים על השריפה שהתחוללה בו.

החותם והבולה, שגודלם כסנטימטר אחד, פוענחו ע"י ד"ר ענת מנדל-גברוביץ' מהאוניברסיטה העברית בירושלים והמרכז לחקר ירושלים הקדומה  והיא מתארכת אותם, על פי הכתב, לאמצע המאה ה-7 וראשית המאה ה-6 לפסה"נ.

על טביעת החותם מופיעות המילים: "לנתנמלך עבד המלך". השם נתן-מלך מופיע במקרא רק פעם אחת, בספר מלכים ב [פרק כג' פסוק יא'] כסריס בחצר המלכות של יאשיהו: "ויַּשְׁבֵּת אֶת-הַסּוּסִים אֲשֶׁר נָתְנוּ מַלְכֵי יְהוּדָה לַשֶּׁמֶשׁ מִבֹּא בֵית-ה' אֶל-לִשְׁכַּת נְתַן-מֶלֶךְ הַסָּרִיס אֲשֶׁר בַּפַּרְוָרִים, וְאֶת-מַרְכְּבוֹת הַשֶּׁמֶשׁ שָׂרַף בָּאֵשׁ" (מלכים ב', כג יא). התואר "עבד המלך" מוכר היטב מהמקרא, והוא מתאר פקיד בעל מעמד גבוה המקורב למלך. תואר זה מופיע על חותמות וטביעות נוספות שנמצאו בעבר.

ד"ר מנדל גברוביץ' אמרה:

"אמנם לא ניתן לקבוע בוודאות שנתנמלך המוזכר בתנ"ך הוא אכן בעל החותם, אולם לא ניתן להתעלם מכמה עניינים הקושרים ביניהם. השם "נתנמלך" נחשב נדיר גם במקרא וגם בממצא הארכיאולוגי; בשניהם התואר מתייחס לאדם המקורב למלך (עבד המלך וסריס) ושניהם מתוארכים לאותה תקופת זמן: אמצע המאה השביעית לפסה"נ, ימיו של יאשיהו המלך".

טביעות החותם – הבולות – היו פיסות טין קטנות ששימשו בתקופות קדומות לחתימת מכתבים, והן נועדו לשמור על המכתבים סגורים בדרך ליעדם. מכתבים אמנם לא שרדו בשריפה האדירה שהתחוללה בירושלים בעת החורבן, אך הבולות, שעשויות מחומר הדומה לקרמיקה, דווקא השתמרו טוב יותר, והשאירו עדות על קיום המכתבים, ואף על האנשים שעמדו מאחורי המכתבים.

חותם 'לאכר בן מתניהו'צילום: אליהו ינאי עיר דוד

חותם 'לאכר בן מתניהו'

על חותם האבן שהתגלה, העשוי אבן אגאט כחלחלה, חרות השם "לאכר בן מתניהו". לדברי ד"ר מנדל-גברוביץ', "השם מתניהו מוכר הן מהמקרא והן מחותמות ובולות נוספות, אך זהו האזכור הראשון לשם 'אכר', שלא היה מוכר עד היום". להערכתה, אין מדובר כנראה במקצועו של האדם – איכר – אלא בשם פרטי שמקורו אינו ברור. חותמות אישיים שימשו לחתימה על מסמכים, ופעמים רבות שובצו כחלק מטבעת שנשאו איתם בעליהם. בעת העתיקה הם ציינו את זהותם, ייחוסם ומעמדם של בעלי החותם.

שני הפריטים יפורסמו בכתב העת הארכיאולוגי Israel Exploration Journal היוצא לאור על-ידי החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה.

חפירות חניון גבעתיצילום: קובי הראתי, עיר דוד

חפירות חניון גבעתי