גירוש הנוצרים

ג' בניסן התקכ"ז – 2 באפריל 1767

מדריד

 

קרלוס השלישי מלך ספרד ציווה על גירוש הישועים מממלכתו. המסדר הישועי נהנה מכוח רב בספרד, ובעקבות התנגדותו לרפורמות הבורבוניות שהוביל המלך, החליט קרלוס לגרש את אנשי המסדר מספרד, כפי שעשו לפניו צרפת ופורטוגל כמה שנים קודם לכן. לקרלוס היו כמה תארי מלוכה: קרלו הראשון דוכס פארמה בהיותו בן 16; קרלו השביעי מלך איטליה (נאפולי וסיציליה) בשנים 1759-1735, וקרלוס השלישי מלך ספרד, מ-1759 עד 1788.

קרלו(ס) נולד במדריד ב-1716, ומלך שנים רבות. הוא היה בעל ברית של צרפת והתעמת עם אנגליה על השליטה בנחלות הקולוניאליות ביבשת אמריקה. בשל תמיכתו בצרפת ב"מלחמת שבע השנים" הפסידה ספרד את השליטה בפלורידה לטובת אנגליה, אולם שלט בתמורה בלואיזינה הצרפתית. אף שהיה נוצרי אדוק, הוא נלחם בהשפעתו של האפיפיור בארצו וקידם את הגישה הנאורה ורפורמות בתחומי המיסים והמסחר. בתקופת שלטונו בת יותר מחצי מאה חלו בעולם תמורות גדולות, ובראשן – הקמתה של ארצות הברית בשנת 1776.