משתאות ומחזות בחצר האפיפיור הצעיר

ד' בניסן ה'רע"ג – 11 במרץ 1513

רומא

ג'וֹבאני די לוֹרֶנצוֹ דֵה מֵדִיצִ'י נבחר כאפיפיור והוכתר בשם לאו העשירי. כבן למשפחת דה-מדיצ'י העשירה והמעורת פוליטית מפירנצה, ג'ובאני הוסמך ככומר כבר בגיל 7 בזכות קשריו של אביו עם האפיפיור. שנה לאחר מכן כבר מונה לעמוד בראש מנזר בצרפת.

בגיל 38 בלבד נבחר לאפיפיור, ולפי המסופר קרא מיד בהיבחרו "אלוהים נתן לנו את האפיפיורות; הבה ניהנה ממנה!". ימי כהונתו היו רצופים במשתאות, מחזות וקונצרטים בארמונו ברומא. הוא פיזר כספים רבים על בני משפחתו וגם תמך בעניי העיר. הוא המשיך להעסיק את האמן והאדריכל רפאל (רָפָאֵלו סאנציו מפירנצה) בעיטור הקפלה הסיסטינית ואולמות הוותיקן. בימי כהונתו נקלעה הכנסייה למשבר כלכלי הן בשל פזרנותו של לאו והן בשל התכנון היקר של מסע מלחמה נגד התורכים. בימיו יצאה לאור המהדורה הראשונה של 'מקראות גדולות' – התנ"ך בעברית מחולק לפרקים (קפיטלים) לפי החלוקה הנוצרית, עם איסור על העתקתו ללא רשות מן האפיפיור לאו העשירי.

כדי לממן את ההוצאות הרבתה הכנסייה למכור כתבי מחילה (אינדולגנציות), ועוררה עליה את קצפם של אנשי כמורה רבים. ארבע שנים לאחר תחילת כהונתו של לאו פרסם מרטין לותר את תשעים וחמש התזות שלו נגד הכנסייה הקתולית. לאו ניסה להוקיע את מרטין לותר, אך לאחר מכן התייחס בזלזול לאיום של תנועת הרפורמציה. הוא נפטר ממלריה בסוף 1521, אולם יש הטוענים שנרצח בידי מתנגדיו מבית.