שבועה וקללה נמרצת

י"ח באייר(וּ) ג'פ"ט – 19 במאי 672 לפסה"נ

כלח, אשור (היום: תל נמרוד בעיראק)

 

המלך האשורי אסרחדון מחייב את אנשי ממלכת מָדַי בשבועת נאמנות לו ולבנו, העוצר אשורבניפל.

שבועת נאמנות זו נמצאה ושוחזרה מיותר מ-350 חלקים ושברים של לוחות טין המרכיבים 8 עותקים של שבועות נאמנות למלך האשורי על ידי שליטי ערים במדי, בפריפריה המזרחית של ממלכת אשור, אזור שהיה בשליטה רופפת למדי של האימפריה האשורית. שליטי הערים נשבעים לנאמנות לאסרחדון מלך אשור, ומתחייבים להיות נאמנים גם לבנו – יורש העצר אשורבניפל. בסוף שבועת הנאמנות מופיעה סדרה ארוכה של קללות ואיומים נגד מי שיפר את השבועה, למשל:

"…כפי שנאד מים מעור זה קרוע ומימיו נשפכים, כך באזור צחיח וצמא נאד המים שלכם יתבקע ובצמא למים תמותו. כפי שנעליים אלו קרועות, כך בשדה קוצים נעליכם ייפרמו… האל נַבּוּ, נושא לוח הגורלות של האלים, את שמכם ימחק ואת זרעכם מן הארץ ישמיד."

קללות אלו דומות מאד לאלו המופיעות במקרא, כמו ויקרא פרק כ"ו או דברים פרק כ"ח.

את המועד המדויק של חתימת הברית אנו יודעים מציון התאריך בסיום המסמך: "חודש איירוּ, היום ה-18, שנת האֶפּוֹנים של נַבּוּ-בֶּלוּ-אוּצוּר מושל דּוּר-שַׁרּוּכּוּ" (היא שנת 672 לפסה"נ). האשורים קראו כל שנה על שמם של פקידים גבוהים בממלכה שנבחרו מדי שנה לפי הטלת גורל. בארכיון הממלכתי החזיקו רשימות מדויקות של שנים אלו ובעלי התפקידים שעל שמם נקראה השנה.