מיכלאנג’לו וקרני ההוד הולכים לעולמם

הפסל 'משה'. צילום: Jörg Bittner Unna

 

ה’ אדר ה’ שכ”ד – 18 בפברואר 1564

מת האמן המפורסם מיכלאנג’לו בואונרוטי. עבור רבים בכל העולם שמו מזוהה יותר מכל עם תקרת הקפלה הסיסטינית, אולם בקרב היהודים ייתכן כי הוא ידוע יותר בזכות פסליו ‘דוד’ ו’משה’. הפסל משה נוצר בשנים 1513-1515 במטרה לשמש אחד המרכיבים במצבה של האפיפיור יוליוס השני, אולם לבסוף לא שובץ בה. על ראשו של משה עיצב מיכלאנג’לו שתי קרניים קטנות. יש הסבורים כי מקור הקרניים בפרשנות מוטעה למלים “כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו” (שמות ל”ד, כ”ט), שכן בתרגום הוולגטה משמעות המלה קרן שבפסוק היא איבר בגוף ולא קרן אור. את הפסל ‘דוד’ יצר מיכאלאנג’לו בשנים 1501-1504, הפסל מציג את דמותו של דוד היוצא לקראת גלית ובידו קלע, והוא נוצר כסמל לעצמאותה של העיר האיטלקית פירנצה בתקופת שלטונם של בית מדיצ’י. העובדה שמיכלאנג’לו הציג את דוד בעירום מלא עוררה לאורך ההיסטוריה את זעמם של גורמים דתיים שונים שניסו להזיק לפסל, והפסל אף נפגע פעמיים לאורך השנים, ב-1510 וב-1991.