ב’ בשבט ה’תק”ס – 28 בינואר 1800
רבי משולם זושא מאניפולי – מתלמידי המגיד ממזריטש – הלך לעולמו. סביב דמותו הייחודית נקשרו סיפורים רבים, והוא נחשב לדמות מופת של צדיק שייחודו איננו מבוסס על ידיעות בתורה אלא על כריזמה, מעשים טובים ובעיקר קשר ישיר, תמים ופשוט עם אלוהיו. הספר ‘מנורת הזהב’ אשר מרכז סיפורים אודותיו ואת התורות החסידיות שאמר הודפס כמאה שנה לאחר פטירתו, עדות לחולשת הצד ההגותי בדמותו המיוחדת. המפורסם שבסיפורים אודותיו זכה לגרסאות אחדות. אחת מהן: “אם ישאלו אותי בשמים למה לא הייתי משה רבנו – אדע מה להשיב; אבל אם ישאלו אותי למה לא הייתי זושא – יסתתמו טענותיי”.