בעקבות פרסום כוונתה של האוניברסיטה העברית ללמד בחלק מהחוגים לתארים מתקדמים בשפה האנגלית פרצה סערה ציבורית. המתנגדים הזכירו את מלחמת השפות שהתחוללה ב-1913, ואת החזון שנתן לאוניברסיטה העברית את שמה ב-1925. ההקשר של תחיית השפה העברית הוא חשוב, אך כדי להבין את התמונה המלאה כדאי לחזור עוד אחורה.
בימי הביניים השתמשו המלומדים באירופה בשתי שפות לפחות – השפה המקומית המדוברת הייתה שפתם של פשוטי העם ובה דיברו בשוק וברחובות, ואילו הלטינית הייתה השפה הכתובה, שפת ההשכלה והדת, השפה שבה יכלו מלומדים מרחבי אירופה לתקשר אלה עם אלה. הפער בין הלשונות שיקף פער מעמדי: המעמדות הנמוכים לא נדדו הרבה ממקומותיהם, דיברו את השפה המקומית ובדרך כלל לא ידעו קרוא וכתוב; והמעמדות הגבוהים – המלומדים, אנשי הדת והאצולה – קיימו קשרים בינלאומיים וזכו להשכלה שכללה את ידיעת השפה הלטינית.
ניצנים לשינוי במצב הסתמנו ביצירות ספרותיות שנכתבו באיטלקית טוסקנית החל מהמאה ה-12, וביצירות שנכתבו באנגלית במאה ה-14. בזכות פיתוח הדפוס במאה ה-15 החלה הפצה המונית של חומרים כתובים, והרפורמציה במאה ה-16 עודדה את האדם הפשוט לקרוא בכתבי הקודש. עם זאת, ההוראה באוניברסיטאות שהיו מוסדות כנסייתיים המשיכה להיות בלטינית.
האוניברסיטה בהאלה הייתה האוניברסיטה הראשונה שבה הוחלפה הלטינית בשפה המקומית, ובמקרה של האלה בגרמנית. האוניברסיטה נוסדה ב-1694 על ידי לותרנים שביקשו להקים מקום שבו תתאפשר חקירה אינטלקטואלית חופשית מכל מחויבות דתית, ולכן היא נחשבת לאוניברסיטה המודרנית הראשונה. רק במהפכה הצרפתית בסוף המאה ה-18 ובאביב העמים באמצע המאה ה-19 ניתן ביטוי פוליטי לשאיפה להחליף את הזהות המעמדית הבינלאומית בזהות לאומית. למרות שעד לתחילת המאה העשרים היו מלומדים בודדים שהמשיכו לכתוב ספרים בלטינית, היה לאוניברסיטאות ולמלומדים תפקיד בטיפוח תרבויות לאומיות ובהנגשת ההשכלה לאוכלוסיות רחבות שדיברו בשפות לאומיות שונות.
בשלהי המאה העשרים החלו מוקדי כוח רבים לעבור לזירה הבינלאומית. הטכנולוגיה והדמוקרטיזציה הגבירו את הניידות, האופי הגלובלי של הכלכלה ושל התקשורת תרם את שלו וגם זירת המלחמה עברה מגבולות מדיניים לטרור בינלאומי. בתחומים רבים נדחקת השפעתה של הזירה הלאומית מפני הזירה הבינלאומית ששפתה אנגלית, ובפני מי שיכול לתקשר היטב בשפה זו נפתחת אפשרות להשפעה רחבה. מהלך זה מעניק יתרון גדול למדינות דוברות אנגלית, ואוניברסיטאות במדינות אחרות צריכות להכריע אם להיכנס לזירה זו או להישאר נאמנות לאוכלוסייה המקומית.
האם אנחנו עומדים בפני חזרה לימי הביניים שבהם דוברי לשון הכנסייה ניהלו את חייהם של הנבערים ברחבי אירופה? ימים יגידו.
Getty Imagesהאוניברסיטה הראשונה שהפנתה עורף ללטינית. האם אנחנו בדרך חזרה? בניין העירייה והאוניברסיטה בהאלֶה, תחריט מהמאה ה-18