גיליון 16 | אלול תשעא | ספטמבר 2011

אמן החינוך העברי // דנה קרן יער

ארבע שנים, מגיל 15, התדפק לוין קיפניס על דלתות ‘בצלאל’ המתהווה. כשסוף סוף התקבל והגיע ארצה החל את המהפכה בחינוך היהודי לגיל הרך. הסופר והאמן התגייס במהרה לכתיבת תכנים ספרותיים ודידקטיים, ויצר במו ידיו את הקנון החינוכי העברי לגיל הרך, מ’אליעזר והגזר’ ועד ‘משחק פורים’

 

על דבר הקולטורה // עשהאל אבלמן

בקונגרסים הציוניים הראשונים סערו הרוחות סביב שאלה מרכזית אחת: האם הציונות היא תנועה מדינית ומעשית גרידא, או תנועה של התחדשות תרבותית ורוחנית. מאבקים פוליטיים ליוו את השאלה הרעיונית הזו, והפשרה שהושגה לבסוף עיצבה את הסטטוס קוו ביחסי דת ומדינה שמתקיים למעשה עד ימינו

 

יש תוחלת מהבבלי // יעקב מדן

הלל הזקן עלה ארצה מבבל ולמד בענווה מפי שמעיה ואבטליון. בתקופת הורדוס הצליחה ענוותנותו להתגבר על מתחים בתוך העם. את בני בתירא לא הצליח לשכנע בעזרת דרשותיו, אולם למרות זאת הן הפכו לאבן יסוד בבניינה של תורה שבעל פה

 

חסיד ואשתו // יוסף יצחק ליפשיץ

מן המופלאים שבין חכמי אשכנז בימי הביניים היה רבי אלעזר מוורמס, איש הלכה, הוגה דעות, פייטן ומיסטיקן. מאחורי המורשת הספרותית הענפה מסתתרת טרגדיה אישית נוראה שממנה עולה דמותה של דולצא, מופת של רבנית, ואולי אף צלו של גולם

 

מנבכי הארכיון

מומר להכעיס // הדסה אסולין

מידע רב שהיה חסר על המומרים הרבים שהיו ברוסיה הצארית הולך ומתגלה בעשורים האחרונים עם פתיחת הארכיונים של ברית המועצות לשעבר. מכתב שכתב אבי זקנו של לנין, יהודי מומר, לצאר ניקולאי הראשון, מגלה פרק בעולמם התרבותי של יהודי רוסיה במאה ה-19

 

המטבע שלא הוטבע (מדור נומיסמטי) // איתמר עצמון

גורמים אחדים, כולל ספר מקבים, תרמו לאמונה הרווחת ששמעון החשמונאי הנפיק מטבעות במעין הכרזת עצמאות למדינתו שבדרך. חיפושים וחפירות העלו חרס בידי החוקרים

 

ביקורת

יומנה של רות מאייר, יאן אריק וולד (עורך) // ימימה חובב

הקנטוניסטים: נערים יהודים במוסדות הצבא הרוסי 1856-1827, יוסף מנדלביץ’ // ישי פרנקל