גיליון 19 | כסלו תשעב | דצמבר 2011

ומה עשו הרומאים עבורנו? // חגי משגב

הכיבוש הרומי הביא עמו לכל מקום שיפורים עצומים ברמת החיים, שהתבטאו בין השאר בבתי מרחץ, במבני שירותים ציבוריים, בדרכים סלולות ובאמות מים מעולות. סיור דמיוני בעיר יהודית מהתקופה הרומית המעלה – ביחד עם חז”ל – דילמה תרבותית ורוחנית עמוקה

 

המורה לרפואה // דויד קאפח

הרמב”ם, פוסק ההלכה והפילוסוף הגדול, היה גם רופא מחונן שטיפל בשרים ובמלכים וגם בפשוטי העם. חיבוריו הרפואיים השפיעו על עולם הרפואה בימי הביניים, אולם כיום מעטים הם המכירים את סודותיהם

 

לעבור את גיל חמש בשלום // טלי ברנר

בראשית העת החדשה עמדו ההורים כמעט חסרי אונים מול מחלות הילדים השונות. הרפואה הייתה תערובת של סגולות וקמעות, מורשת ימי הביניים, לצד ניצני התרופות של העידן המודרני. מקורות מהתקופה מספרים על סבל רב ומעידים על יחסים מגוונים ומורכבים בין הורים לילדיהם

 

שרירים במקום ספרים // עשהאל אבלמן

מקס נורדאו היה כבר סופר ומבקר אירופי מפורסם מאוד כשנענה לקריאתו של הרצל והצטרף לתנועה הציונית. הרופא שהיה לסופר וחלם על יהודי חדש, שרירי ועז מבט, סירב לקבל כל תפקיד רשמי בתנועה הציונית משום שהיה נשוי לנוצרייה

 

והכל מתוצרת הארץ // הלל אורי

כרזות ופרסומות בנושאי אוכל מימי היישוב והמדינה הצעירה העבירו מסרים מפתיעים בגיוונם, ושיקפו את אווירת הימים ההם. חלק מהנושאים הבוערים של אז ממשיכים להעסיק את החברה הישראלית גם כיום

 

למה הסבון בכה מאוד? // קציעה אביאלי-טביביאן

המקראות לבתי הספר היסודיים בשנות החמישים כללו עיסוק בנושאי בריאות – בעיקר היגיינה ותזונה. את החינוך לאורח חיים בריא באותם ימים ניתן להבין על רקע העלייה הגדולה והניסיון לכונן בארץ חברה חדשה השונה מזו שהייתה בגולה

 

אבנים משתלבות: פאר שומרוני // נעה יובל-חכם

בפער שבין שקיעת הפגניות לבין עליית הנצרות פרחה בארץ הקהילה השומרונית ששיקמה את המקדש בהר גריזים ובנתה בתי כנסת בהשקעה מרובה. למרות השפעות רומיות, ניכרת הימנעות מכל פסל וכל תמונה

 

 

מנבכי הארכיון

הרופא מבגדד // הדסה אסולין

 

ד”ר שמואל פאייס פעל לשיפור שירותי הבריאות לכלל הקהילה היהודית בעירק. בחוברת ההספדים לזכרו מתוארות גם היוזמות הציוניות הרבות שלו שנגדעו באיבן

 

בזמן אמת – ראיונות עם אנשים שעושים היסטוריה

לוחמת מאחורי המיקרופון – גאולה כהן // ענת אדלר-טל

 

ביקורת

מחפשי מולדת, גור אלרואי // ימימה חובב