מאת: זאב קינן
גליון 23 | ניסן תשעב | אפריל 2012

 

מצמיחים מדינה // אפרת קראוס

עוד לפני העליות הראשונות ולפני הקמת המושבות החל החזון הציוני את דרכו – כראוי ליהודים – דווקא עם בית ספר. בית הספר החקלאי מקווה ישראל ידע עליות ומורדות, ולא תמיד פעל מתוך שותפות בחזון הציוני, אבל הוא היה הראשון לממש אותו הלכה למעשה

 

לראות את עצמו // שמואל פאוסט

מפריחי שממה, משוררים עברים, בדחנים ספרדים וחיילי הבריגדה – כולם ראו בהגדה של פסח טקסט מכונן ובמה ראויה להתייחסות אקטואלית ולעיצוב מחודש של זהות, לעתים תוך יצירתם של נוסחים חדשים. ההגדה כמראה היסטורית

 

בנים נבחרים // נילי סמט

מעמדו המיוחד של הבן הבכור הוא מוסכמה מקובלת בחוק המקראי, כמו גם במרבית התרבויות במזרח הקדום. סיפורים מקראיים לא מעטים מציגים עמדה הפוכה, המעניקה עדיפות מוסרית דווקא לצעיר שבחבורה

 

הערבי האחרון // מרדכי ניסן

מהפכן בעל תודעה היסטורית מפותחת, רברבן ודברן בלתי נלאה, מנהיג כריזמטי ואהוב ודיקטטור אכזר ומתוחכם. זהו גמאל עבד אל נאצר, האיש ששאף להצעיד את מצרים ואת העולם הערבי אל עבר מודרניזם סוציאליסטי ומנהיגות בינלאומית ונכשל בפרטים הקטנים – בהענקת תנאי קיום בסיסיים למיליוני בני עמו

 

 

ביקורת

הארנבת עם עיני הענבר, אדמונד דה ואל // ימימה חובב

הלכה, מטה-הלכה ופילוסופיה: עיון רב תחומי, אבינעם רוזנק (עורך) // איתמר ברנר

 

נקודת ציון

ירושלים ממעוף הציפור // מוטי פסל

מפה שצוירה מזווית לא שגרתית חושפת את סיפורו של דגם מופלא של ירושלים מהמאה ה-19

 

מנבכי הארכיון

עלייה תרבותית // יוחאי בן-גדליה

ארכיון ארגון ‘תרבות’ בליטא התנהל כולו בעברית. המתח בין הרצון לחנך לעברית ולציונות לבין הקשיים שהגשמת האידאל ועליית בוגרי הארגון הערימו על הנותרים מאחור – ניכר במסמכיו

 

בזמן אמת – ראיונות עם אנשים שעושים היסטוריה

משַׁמֵּר השפה העברית – אבשלום קור // ענת אדלר-טל