גיליון 9 | שבט תשעא | פברואר 2011

קולמוסה בידה // ימימה חובב

איך הפכו הזיכרונות שנכתבו בלילות החורף הארוכים בהמבורג לספר יהודי מכונן שנקרא בעניין במאה ה-21? ייתכן שכל נשות ישראל בימי הביניים היו נשות חיל שניחנו באצילות וביכולת כתיבה בלתי רגילה, ורק במקרה יומנה של גליקל הוא שנותר, אך קל יותר להאמין שדמותה המיוחדת של אישה זו ונחישותה לשמר את המורשת שהנחילה למשפחתה הן שגרמו לכך שיומן זה שרד

 

מלחמת השורשים // ארי גייגר

קולמוסו של דונש בן לברט היה חד מחרב והכשתו מסוכנת מזו של נחש. מנחם בן סרוק לא היה היחיד שנפגע כתוצאה משאפתנותו של מחבר ‘דרור יקרא’. המאבק ניטש בשדה הסמנטי – על גבו של הדקדוק העברי

 

חיים מהרומן // עשהאל אבלמן

רבבות צעירים יהודיים שפנו במאה ה-19 לציונות עיצבו תודעת עבר בהשפעת רומנים היסטוריים מציתי דמיון. להמן ומאפו, סקוט וביירון – יהודים ושאינם יהודים – עיצבו את גיבוריהם על בסיס המצע העשיר של תולדות ישראל

 

בין כהונה למלכות // יעקב מדן

מאבק הכוחות בין המלך החשמונאי לבין יהושע בן פרחיה, הכהן הגדול ונשיא הסנהדרין, היה בעצם מאבק על הפרדת הרשויות. יחד עם יוחנן הורקנוס, המלך שהציץ על מצחו, נכנסה הפוליטיקה האזורית אל תחום המקדש ונזרעו הזרעים לשסע הלאומי בין פרושים לצדוקים

 

הנגר הירושלמי // מרדכי אשל

מלך ירדני חולם על רצפת פרקט מושלמת ונגר ירושלמי יהודי מגשים את חלומו. כך נפגשו מנדל כהן, הנגר מרחובנו הצר, והמלך עבדאללה. בעת שהערבים התפרעו בערי פלשתינה, נסעו מכוניות הפאר בין רבת עמון לירושלים. ההשפעה האסטרטגית לא הייתה מבוטלת

 

מנבכי הארכיון

לא בית יעקב שהכרנו // הדסה אסולין

סקירה על תופעת הסגפנות אצל בודהיסטים, אפיקורים וסטואים, בניגוד לגישה היהודית

 

ביקורות

רצח בלבוב – פוליטיקה, דת ואלימות, מיכאל סטניסלבסקי // ישי פרנקל