בחדר מרוהט בצניעות, המשמש חדר מגורים ומטבח, ממתינים בני שלושה דורות ממשפחה אחת בציפייה דרוכה לשובו של הדייג. יוזף ישראלס לכד בציורו בצורה משכנעת את הדרמה השקטה המתחוללת בחיי הדייג ומשפחתו. הקומפוזיציה המאוזנת מציגה את הסביבה הביתית ואת הים בעת ובעונה אחת, תוך שימוש ביד אמן במשחק האור והצל. 'אחרי הסערה' היא אחת מיצירותיו המוקדמות של ישראלס, והיא דוגמה לנושא הציור החביב עליו ביותר – חיי היומיום של קהילת הדייגים.יוזף ישראלס (1824־1911) נולד למשפחה יהודית דתית בהולנד. אמו רצתה שיהיה רב ודאגה להשכלתו היהודית, אולם לבו הלך שבי אחר האמנות וכבר בגיל 11 החל ללמוד רישום וציור באקדמיה לאמנות מינרבה שבחרונינגן. למרות זאת, היהדות שספג ישראלס בילדותו השפיעה עליו והוא יצר ציורים רבים בנושאים יהודיים מובהקים. ב־1842 נסע ללמוד באמסטרדם ובהמשך עבר לפריז ולגרמניה כדי לשפר את יכולותיו המקצועיות. ב־1847 חזר לאמסטרדם, שם נישא לאלאידה שאף – גם היא בת למשפחה יהודית – ונולדו להם שני ילדים. ב־1870 עקר להאג והפך ליוצר הבולט באסכולת האג לציורי נוף.
למרות שבלימודיו השתלם ישראלס בעיקר בציור של סצנות היסטוריות הוא לא הרבה לעסוק בנושאים אלה. בעודו מחלים ממחלה בכפר הדייגים זנדוורט הוא הוכה בתדהמה כשנחשף לגורל הטרגי הפוקד את הדייגים ואת בני משפחותיהם כמעט מדי יום. ציוריו המפוכחים והמאופקים המתארים את החיים בכפר הדייגים – ובהם 'אחרי הסערה' – הביאו לו פרסום בינלאומי. מבקרי אמנות השוו את השימוש שלו בטכניקת אימפסטו, בצבעים חמים ובמשחקי אור וצל (קיארוסקורו) לאלה של רמברנדט. ישראלס העמיד תלמידים רבים, ובהם גם בנו יצחק שהפך לאמן מפורסם בפני עצמו.

The post צייר יהודי בכפר הדייגים appeared first on סגולה.

ייתכן שראיתם את התמונה הזו בעבר – אחרי הכל, מדובר בתמונה ידועה של צייר מפורסם – רמברנדט ון ריין (1606-1669). אם אכן ראיתם את התמונה הזו פעם, סביר להניח ששמתם לב לשם המעניין שלה. אך האמנם הגבר והאישה שבציור היו יהודים? האם היו בכלל בני זוג? גם אם כן, מדוע צייר רמברנדט יהודים?

חשוב לציין שרמברנדט עצמו לא העניק לציור את שמו. אמנם כבר בתחילת המאה ה-19 הציור היה ידוע בשם 'הכלה היהודייה', והדעות חלוקות בשאלה מי הראשון שהעניק לו שם זה, אולם אין ספק שהשם ניתן לציור הרבה אחרי מותו של רמברנדט. נראה כי הסיבה לייחוס היהודי של התמונה היא שהיה ידוע כי רמברנדט שהשתמש לציוריו בדוגמנים ובדוגמניות מקרב הקהילה היהודית של אמסטרדם. השיער האדום של הכלה נחשב בעיני אירופים רבים למאפיין יהודי אתני, והאישה עונדת טבעת על האצבע המורה של יד ימין, כפי שהיה מקובל אצל נשים יהודיות נשואות.

אולם לא כולם הסכימו לזיהוי הזה. היסטוריונים אחדים טענו כי בני הזוג שבציור הם אב ובתו, ואחרים סברו שרמברנדט צייר ביצירה זו דמויות תנ"כיות כלשהן. ידו של הגבר המונחת על חזה האישה בלבלה מומחים רבים, והיו שרצו להסביר אותה באמצעות ציטוטים מהתנ"ך. אלא שנראה כי כל הדיונים האלה שוליים, שכן – כפי שכתב הביוגרף של רמברנדט כריסטופר ווייט – יצירה זו היא אחד הביטויים הגדולים ביותר בתולדות האמנות לאהבה רוחנית וגשמית.

The post האם 'הכלה היהודייה' הייתה באמת יהודייה? appeared first on סגולה.