למה אוכלים חסה מתוקה כמרור? מי הגה את הרעיון החינוכי של גנבת האפיקומן? איך נולד המנהג לפתוח את הדלת בליל הסדר? איפה נהגו לחבוט זה בזה בבצלים? למה אשכנזים קראו לכל הבלגן הזה ליל הסדר? ואיך הגיעה המימונה מאיראן למרוקו? ההשפעה של חג הנורוז האיראני עשויה להשיב על כל הקושיות

במהלך הדורות ניסו פרשנים וחוקרים לפצח את חידת המנהגים הרבים והמשונים בחג הפסח, ותלו אותם במקורות שונים, אך יש מקור אפשרי שאליו לא התייחסו. הנוֹרוּז – ראש השנה הפרסי – חל ביום השוויון האביבי, סמוך לפסח, והיה החג המרכזי באימפריה הפרסית הקדומה ששליטיה האמינו בדת הזורואסטרית.

רבים מבני העם היהודי חיו תחת השפעתה של הדת הזורואסטרית במשך למעלה מ-1,200 שנה, החל מהקמת האימפריה הפרסית במאה השישית לפסה"נ ועד לכיבושה על ידי הערבים במאה השביעית. הנורוז האביבי, שהתקיים לצד שני חגי נורוז נוספים, הגיע לשיא תפארתו בתקופת השושלת הפרסית הסאסאנית, ונחשב אז לחג אזרחי ולא דתי. באותה תקופה התגבשה היהדות המוכרת לנו מהמקורות התלמודיים.

לאורך אלפי שנות הגלות חיו היהודים כמיעוט בארצות שונות ברחבי העולם, ובאופן טבעי הושפעו משכניהם במגוון תחומים, ובהם שפתם, הליכותיהם, לבושם, מאכליהם ומנהגיהם. כשם שיהודי אירופה אימצו את היידיש שהיא למעשה גרמנית עברית; כך עזרא הסופר החליף לפי המסורת את הכתב העברי הקדום בכתב האשורי המקובל עד היום בעברית; וכך הארמית – שהייתה השפה הלועזית הרווחת בתקופה הקדומה במזרח התיכון – חדרה לספרי תנ"ך אחדים, והיא גם שפת התלמוד, הכתובּה והקַדִּישׁ. חכמי היהודים אפשרו השפעות זרות באופן מבוקר, בבחינת "יַפְיוּתוֹ שֶׁל יֶפֶת יְהֵא בְּאׇהֳלֵי שֵׁם" (תלמוד בבלי מגילה ט, ע"ב) – שילוב יופייה של תרבות יוון הזרה בתרבות היהודית.

המיעוט היהודי השתלב היטב בנוף התרבותי של הממלכה הפרסית. הדת הזורואסטרית, שנמנעה מעבודת אלילים ופסלים, יצרה קרקע פורייה לדו קיום ולמגע תרבותי משמעותי, והשלטון התאפיין בדרך כלל באווירה סובלנית כלפי היהודים. חכמי היהודים הכירו את הנורוז והתייחסו אליו בשני התלמודים, אם כי אין כל עדות לכך שיהודים חגגו אותו אי פעם בעצמם בבבל או באיראן לפני המאה העשרים.

 

לסדר שולחן

משמעות השם נורוז בפרסית היא יום חדש, והחג מציין כאמור את ראש השנה הפרסי. הדת הזורואסטרית היא דואליסטית, יש בה שתי ישויות אלוהיות – הטוב שהוא האור, והרע שהוא החושך – והיא רואה בעולם זירת מאבק בין שני הכוחות. הנורוז חל ביום השוויון האביבי שממנו מתחילים הימים להתארך והלילות להתקצר, והוא מסמל את ניצחון האור על החושך ואת הבסת הרֶשַׁע באחרית הימים. מי שמכיר את מנהגי החגים היהודיים ואת המשמעות שיוחסה להם יכול לזהות רבים ממנהגי הנורוז בפסח החל באותה עונה בשנה, במימונה שחלה באסרו חג פסח, ובמנהגים אחרים בראש השנה היהודי שהוא בעל משמעות דומה לנורוז.

הנורוז היה החג החשוב, המרכזי, השמח והאהוב ביותר ברחבי האימפריה הפרסית, ולאחר נפילתה עם הכיבוש הערבי הוא זכה למעמד מרכזי גם בכל ארצות האסלאם, ממרכז אסיה ועד ספרד. באיראן נמשך הנורוז 13 ימים, והוא מאופיין בקניית בגדים חדשים, בהתכנסויות משפחתיות ובטיולים. ביום הראשון מתאספת כל המשפחה המורחבת סביב שולחן טקסי מהודר המכונה סוֹפְרֶה-יֶ-נוֹרוּז. על השולחן נפרסת מפה לבנה, והוא מעוטר בכלים מפוארים ובמיני פריטים סמליים המבטיחים שנה חדשה מתוקה וברוכה – מטבעות, חלב, ביצים צבועות, דגנים, קטניות מונבטות (סַבְּזֶה בפרסית), נרות רבים, שום, מיני מזונות מתוקים, מראה, דג זהב השוחה בצנצנת מים, דייסת דגנים מתוקה הנקראת סָמָנוּ, ירק רב ופרחים.

שבעה מהפריטים על השולחן מתחילים באות הפרסית סין ומכונים יחד הַפְתְסִין, אולם מונח זה מוכר רק מהתקופה המודרנית. בתקופה הזורואסטרית היה השולחן הטקסי דומה בהרכבו, אולם שבעת הפריטים הסמליים נבחרו משום ששיקפו את אמונותיהם ואת השקפותיהם של הפרסים הקדמונים. הם סימלו את האל הטוב, את שש הישויות הרוחניות הזורואסטריות הקדושות ואת שבע הבריאות שהן בראו. כל הפריטים סימלו פריון, מזל והצלחה. הפרסים ייחסו חשיבות רבה לכך שכל המאכלים על השולחן יהיו מתוקים, לא חמוצים, לא חריפים ולא מרירים, כדי להבטיח שנה טובה ומתוקה.