קאמי פיסארו נודע בעולם כולו כאחד מחשובי הציירים האימפרסיוניסטים. לא רבים יודעים שאחדים מהיפים והמפורסמים בציוריו נוצרו כשהיה כמעט עיוור

מי אתה, יעקב אברהם?

 

בכיתובים המופיעים לצד יצירות האמנות שלו המוצגות במוזאונים ברחבי העולם לא מופיע בדרך כלל שמו העברי – יעקב אברהם – ולכן לא רבים מודעים למוצאו. אבל קאמי פיסארו – השם שבו הוא מוכר בכל העולם – בא ממשפחת אנוסים שמקורה בספרד או בפורטוגל, אם כי כבר בגיל צעיר הגדיר עצמו אתאיסט ואנרכיסט. משפחתו עברה לאי סנט תומס שבהודו המערבית, ושם קאמי נולד וגדל. לאחר לימודים תיכוניים בצרפת פנה ללימודי אמנות, תחילה בוונצואלה ואחר כך בפריז.

קאמי פיסארו, סביבות 1900

האימפרסיוניסט

בצרפת חבר פיסארו לאמנים שכינו עצמם 'אימפרסיוניסטים'. הוא היה ממובילי זרם זה וסיכם את עקרונותיו בתמצית:

"עליך לעבוד בעת ובעונה אחת על השמים, על המים, על הענפים ועל האדמה. המשך את הציור באופן שווה על אותו בסיס עד שתרגיש שיש לך את זה … צייר בנדיבות וללא היסוס, משום שהדבר הטוב ביותר הוא לא לאבד את הרושם הראשוני" (Julia van Gunsteren, Katherine Mansfield and Literary Impressionism, p. 30).

כדי להשיג את האפקט הרצוי נהג פיסארו לצייר כל תמונה בבת אחת, בחוץ ולא בסטודיו, כשהוא נותן לרשמי החושים להשפיע על היצירה באופן בלתי אמצעי.

קאמי פיסארו, דיוקן עצמי, 1873

 

הצייר העיוור

פרשת דרייפוס, שהתחוללה ב-1894, הכריחה את פיסארו – כמו יהודים מתבוללים אחרים בצרפת – להחליט למי הוא נאמן. כאשר ידידו הצייר האימפרסיוניסט אדגר דגה הביע עמדות אנטישמיות במהלך משפט דרייפוס ניתק פיסארו את הקשרים שהיו ביניהם.

הציור שלפנינו הוא הראשון מסדרת יצירות המציגות את אותו נוף בעונות ובשעות שונות. פיסארו צייר את כל הסדרה בחדרו, בקומה העליונה של מלון גרנד הוטל דה רוסי שבפריז, כשהנוף נשקף אליו בעד אותו חלון. בניגוד להרגלו לא צוירה סדרה זו בחוץ, שכן באותן שנים לקה פיסארו במחלת עיניים קשה שחייבה אותו לעבוד בסטודיו. כדי שלא לבגוד לחלוטין בגישתו האמנותית הוא צייר את אשר ראה דרך החלון.

קאמי פיסארו, שדרות מונטמטר – שמש אחר הצהריים. פריז 1897. שמן על בד, 93X74 ס"מ. מוזאון ההרמיטאז', סנט פטרבורג