היא הייתה הכוכבת היפה והנחשקת ביותר בהוליווד פרצופה התנוסס בענק על לוחות המודעות ושערוריות המתאימות לדימוי הכוכבת קלת הדעת נקשרו בשמה. אולם לשחקנית היהודייה ילידת אוסטריה הדי לאמאר היו הרבה יותר מאשר פנים יפות וכישרון משחק – היא עשתה שימוש משמעותי גם במוח שלה והייתה אחראית להמצאות טכנולוגיות בתחום התקשורת שכולנו משתמשים בהן עד היום

התפאורה: אולם אירוח גדול, מרוהט במיטב הסגנון היוקרתי האירופי של שנות השלושים – נברשות קריסטל, שטיחים ססגוניים וכלי פורצלן סדורים על שולחן הסעודה הערוך לקראת מסיבת יום ההולדת של בעלת הבית. ברקע: ביצוע תזמורתי של ולס וינאי.

בעלת הבית מסתובבת בין המוזמנים הלבושים בהידור, שיערה החום הגלי גולש על כתפיה החשופות, המתנשאות מתוך שמלת ערב אדומה נוצצת, צווארה הדק והגבוה חבוק במחרוזת פנינים יקרה. היא מעפעפת כהרגלה בעיניה הירוקות, מבטה המצועף משווה לדמותה מראה של כוכבת יפה וחושנית. היא מגלגלת שיחה מחויכת עם אורח הכבוד שהוזמן לאירוע – הפיהרר הגרמני – והם משיקים כוסיות של יין מרלו. הוא מניף את כוסו לחיי המארחת היפהפייה, לחיי עסקת הנשק הגדולה שעתידה לחזק את הצבא הגרמני, לחיי אוסטריה שבקרוב תהיה נקייה מיהודים. אין לו מושג שהמארחת הצעירה החוגגת עכשיו את יום הולדתה שייכת גם היא לעם היהודי. לאיש מהנוכחים אין מושג כי בעוד שנים מעטות, בדיוק ביום שבו תחגוג מעבר לים את יום הולדתה ה־24, יתחולל בגרמניה ליל הבדולח. קאט.

סצנה חדשה:

התפאורה: חדר האוכל בווילה הוליוודית. עשן סיגריות, שולחן שעליו מונחים שרידיה של ארוחת הערב, זוגות אחדים יושבים סביבו ומנהלים שיחה מפוהקת.

ברקע: מוזיקה מכנית המנוגנת על פסנתרים אוטומטיים.

ליד שולחן הקפה הקטן יושב גבר כבן ארבעים בלבוש בוהמייני ולידו אישה צעירה ממנו בשמלת קיץ קלילה. על השולחן מונח עיתון שכותרתו הראשית מדווחת על התקדמות הבליץ הגרמני באירופה. השיער החום הגלי שוב גולש על כתפיה של האישה, אבל בעיניה הירוקות מתנוצץ הפעם מבט חד, חודר. היא מדברת על הקושי של בעלות הברית לשלוט מרחוק על פצצות טורפדו המשוגרות במטרה להטביע אניות וצוללות גרמניות, ועל האופן שבו משבשים הגרמנים את תדרי השידור המכוונים את הטורפדו. הגבר שמולה מחייך, מבין את הרעיון שהגתה ושולף מכיס מקטורנו פנקס ועט. הוא משרבט שרטוטים אחדים. היא מחייכת ומעפעפת בעיניה הירוקות. לימים ישמשו השרטוטים הללו בסיס לטכנולוגיות התקשורת המתקדמות בעולם.

קאט.

 

בין היטלר להוליווד

הסצנות הללו היו יכולות להשתלב בקלות בתסריט של כותב יצירתי. אלא שהמציאות, כידוע, עולה על כל דמיון, גם על זה הרוחש במוחם הקודח של תסריטאים הוליוודיים, וחייה של הדי לאמאר, הכוכבת ההוליוודית שנחשבה במשך שנים לאישה היפה ביותר בתעשיית הקולנוע, היו ללא ספק יכולים לפרנס תסריט דרמטי, מפתיע ורב תהפוכות.

היא נולדה בווינה, בירת האימפריה האוסטרו־הונגרית, בשם הדוויג קייזלר. הימים היו ימי ראשיתה של מלחמת העולם הראשונה, אירופה הישנה עמדה להיחרב תוך זמן קצר ולעלות בעשן. השנה הייתה 1914, היום היה תשעה בנובמבר, תאריך שכעבור 24 שנים ייחרת בזיכרון היהודי כיום הרה אסון. הוריה – מנהל הבנק אמיל והפסנתרנית גרטרוד – היו יהודים מתבוללים, והדוויג גדלה הרחק ממסורת יהודית כלשהי.

יופייה יוצא הדופן וכישרון המשחק שלה הובילו אותה ללמוד משחק בברלין, וב־1930, בהיותה בת 17 בלבד, כבר השתתפה בסרטה הראשון – הסרט הגרמני ׳זהב על הכביש׳ (Gold on the Street) – ובעקבותיו באו סרטים גרמניים וצ׳כיים נוספים.

אך לפרסום של ממש זכתה הדוויג רק ב־1933, בעקבות הסרט ׳אקסטזה׳, ולאו דווקא בשל כישרון המשחק שהפגינה בו. זה היה הסרט המסחרי הראשון ששולבו בו סצנות עירום, והשחקנית האוסטרית הצעירה שכיכבה בו משכה גם את תשומת לבם של מפיקים הוליוודיים מעבר לים, בין השאר בזכות סצנה ארוטית, סצנה שבקולנוע העכשווי הייתה נחשבת תמימה למדי, אולם באותם ימים נחשבה פרובוקטיבית ושערורייתית.

באותה שנה נישאה הדוויג לתעשיין הנשק העשיר פריץ מנדל – יהודי למחצה – שהיה הראשון מבין ששת הגברים שלהם נישאה במהלך השנים. פריץ, שמיהר לרכוש את כל עותקיו של הסרט השערורייתי בכיכובה של אשתו, עשה חיל בעסקיו באירופה ההולכת ומתחמשת לקראת הגדולה וההרסנית במלחמות, וניסה את כוחו גם בתכנון מטוס קרב ומערכות הנחיה וניווט. ביתם של סוחר הנשק המבוקש והשחקנית היפהפייה הפך למוקד חברתי תוסס, ועם שועי העולם שבאו בין כתליו נמנו לא אחרים מאשר אדולף היטלר ובניטו מוסוליני.

בספר ׳אקסטזה ואני׳ תיארה לאמאר את מנדל כגבר כוחני בעל תסביך שליטה שהקשה עליה להמשיך בקריירת המשחק, החזיק אותה למעשה כאסירה בבית האחוזה המפואר שלו ואילץ אותה להתלוות אליו כמעין קישוט לכל פגישה או אירוע חברתי. ב־1937 לא יכלה הדוויג לסבול עוד את החיים עם מנדל, ועליית הנאצים לשלטון באוסטריה סיכנה אותה בשל מוצאה היהודי. בביוגרפיה סיפרה כי התחפשה למשרתת שלה וכך הצליחה להימלט, אולם היו שטענו כי שכנעה את מנדל לאפשר לה לענוד את כל תכשיטיה למסיבה ונמלטה יחד אתם. כך או כך, הדוויג הגיעה לפריז ומשם נסעה ללונדון.