הונגרי יהודי או יהודי הונגרי? עד אמצע המאה ה־19 יהודי הונגריה התקשו להחליט. מערכת בחירות סוערת בחסות השלטונות הולידה קונגרס כלל יהודי, אך גם הוא הסתיים בלא כלום 

ברבות מהארצות שבהן חיו היהודים הם ניהלו מאבקים עיקשים וממושכים לשוויון זכויות, אך משזכו לו התגלה כי אליה וקוץ בה. האמנציפציה — מתן זכויות אזרחיות ופוליטיות ליהודים ולמיעוטים אחרים — העמידה אתגרים לא קלים בפני קהילות יהודיות ברחבי אירופה. מחיר השוויון הפוליטי היה היטמעות תרבותית גמורה שכללה החלפה של היידיש וניבים יהודיים אחרים בשפה הלאומית ומעורבות ממשלתית בחינוך היהודי ובענייני הקהילה. אוסף הירשלר השמור בארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי פותח אשנב מרתק לקרע שחל ביהדות הונגריה סביב סוגיית ההיטמעות.

חוק האמנציפציה ליהודים אושר בפרלמנט ההונגרי ב־1867. כצפוי, היהודים שחתרו לרפורמה דתית בירכו עליו, אולם שומרי המסורת לא גילו התלהבות יתרה. ידו של איזה מחנה הייתה על העליונה?

 

הקונגרס היהודי

ב־16 בפברואר 1868 קרא שר החינוך והדת בממשלת הונגריה, הברון יוז׳ף אטווש, להקים ועדה של מנהיגים יהודים שתדון בהקמתו של קונגרס יהודי אוטונומי — גוף ייצוגי שיסדיר את ענייני הקהילה היהודית וייצג אותה בפני הממשלה. בהצעתו ציין אטווש כי הצירים ייבחרו על ידי הקהילה ללא כפייה מגבוה, בשונה מההתנהלות בצרפת ובמדינות גרמניות אחדות, אך משום שהנענים לקריאתו היו ברובם מהזרם הנאולוגי — קבוצה שדגלה ברפורמות בתחום הדת — הם אלה שהובילו את הוועדה ודחקו את האורתודוקסים לשוליים.

בנוסף, כיוון שהקונגרס היהודי לא היה אמור לעסוק בענייני הלכה לא נכללו בו עם הקמתו רבנים. גם דרישת השלטונות שהצירים יהיו דוברי גרמנית או הונגרית על בוריין הגבילה את השתתפותם של יהודים אורתודוקסים בקונגרס, שכן רובם דיברו רק יידיש ועברית. לפיכך הרכבו של הקונגרס עורר סערה בקרב יהודי הונגריה, ולכן אִפשר אטווש לרבנים — הן נאולוגים והן אורתודוקסים — לבחור ולהיבחר לקונגרס.

כוונותיו של הברון היו אולי ללא פניות, אבל אי אפשר לומר זאת על כוונותיו של יועצו היהודי איגנץ הירשלר. הירשלר — רופא אף אוזן גרון — היה נשיא הקהילה הנאולוגית בעיר פשט (לימים בודפשט) והכוח המניע מאחורי הענקת האמנציפציה ליהודים. יש לשער כי הירשלר בחר את חברי הוועדה המכינה בעצמו, בשאיפה לצמצם את השפעת האורתודוקסים. בארכיונו האישי של הירשלר — הכולל בעיקר מכתבים בגרמנית ובהונגרית מ־1868 ומראשית 1869 — יש מידע רב על הקונגרס ועל הקהילה הנאולוגית בהונגריה. המכתבים, שהופנו אל הירשלר ואל עמיתיו בפשט, נשלחו ממנהיגים ומפעילים יהודים שהתגוררו ברחבי הונגריה ההיסטורית, ובמקרים רבים נמצאים לצדם גם העתקים של תשובותיו.

 

מלחמת דת

כשהחל הירשלר לטפל בהקמת הוועדה המרכזת של אספת הנכבדים — כך כונתה הוועדה המכינה של הקונגרס — כבר הייתה הקהילה האורתודוקסית ערוכה למאבק בנאולוגים. האורתודוקסים הקימו אגודה בשם היטור אגלט (שומרי אמונים) וייסדו ביטאון בשם מגיאר ז׳ידו (היהודי ההונגרי) לקידום השקפת עולמם.

חלק ניכר מהמכתבים בארכיונו של הירשלר מופנה אל הוועדה המרכזת אשר שיגרה בחשאי מכתבים לנאולוגים ברחבי הונגריה וקראה להם להקים סניפים של הוועדה במקומות מושבם. גוף זה גם רכש את העיתון איזראליטה קוזליין (הבולטין הישראלי) כדי להפיץ את המסר שלו שנגד את מגמתם של האורתודוקסים הבדלנים.

במכתב שנשלח אל קארוי ווטיץ ב־6 באפריל 1868 כתב מזיי מור בשם המפלגה הנאולוגית:

באשר לקונגרס הממשמש ובא, וכנגד ההסתה האורתודוקסית, אנחנו מארגנים מפלגה משלנו. למפלגה יש ועדה מרכזת והיא שואפת להקים ועדות בכל מחוז ובכל מקום חשוב … על מי מתושבי גיור היית ממליץ כאדם שיכול לנהל את תפקידי הוועדה? … ביטאוננו זקוק למנויים.