אהמט הראשון הפך לסולטן האימפריה העות’מאנית בגיל 13 בלבד, לאחר מותו של מחמט השלישי. כאשר חלה הסולטן במחלת האבעבועות השחורות הקטלנית ורופאיו נואשו מלרפאו, הוא פנה אל בוחא אשכנזי, אלמנתו של רופא החצר היהודי המנוח סולומון אשכנזי, וזו הביאה להחלמתו והצילה את חייו. אהמט היה סייף מוכשר ופרש מיומן, וגם משכיל ואיש-ספר. הוא הקדיש חלק ניכר מאוצרות הממלכה למטרות דתיות, בהיותו מוסלמי אדוק. הוא חידש את האיסור על צריכת אלכוהול והוציא צו לציבור על קיום שתיים ממצוות היסוד של האסלאם, התפילה הקבועה ומתן צדקה לעניים. הוא נפטר ב-1617 מטיפוס הבהרות, ואחיו ירש את כסאו.
מוזמנים לשתף
