עירו של שלמה המלך, ואתרים הקשורים בו, מהווים מקור השראה לאחווה העולמית אפופת המסתורין. קבר דוד בהר ציון, מערת צדקיהו ושוק מחנה יהודה קשורים כולם בבנייה החופשית

אל הפתח שנפער מתחת לחומת העיר העתיקה בירושלים צעדו עשרות אנשים שהגיעו מרחבי העולם, לבושים בגדים חגיגיים ועוטים סבר פנים רציני. צעדיהם הדהדו באפלולית המערה הענקית, הגדולה במערות מעשה ידי אדם בארץ ישראל, והוסיפו לאווירה המסתורית. 140 שנה לאחר הטקס הראשון של אנשי המסדר באתר הקדמוני, וכמעט ארבעים שנה מאז שנערך בו טקס דומה, חזרו 'הבונים החופשים' באביב תשס"ח, 2 באפריל 2008, לערוך את טקס הקדשת הנשיא של הלשכה הירושלמית במערת צדקיהו.

סיפורים שונים ותאוריות משונות נקשרו במסדר הבונים החופשים לאורך 300 שנות קיומו, ביניהם האשמות במזימות רצח, שאיפה להשתלט על העולם, ועבודת השטן. היו שטענו שמוצרט נרצח כיוון שגילה מסודות המסדר ב'חליל הקסם'; שאחת הלשכות זממה את רצח האפיפיור בסיוע המאפיה האיטלקית; ועוד. לאחרונה, ספריו של דן בראון 'צופן דה-וינצ'י' ו'הסמל האבוד' עוררו עניין ציבורי מחודש בבונים החופשים, וגרמו לאנשי המסדר להסיר חלק ממעטה המסתורין שאפף אותו.

לא רק ברומא ובוושינגטון, מסתבר שגם בירושלים יש דמויות ואתרים לא מעטים שמהווים אבני פינה בעולמם של הבונים החופשים.

 

מחצבות שלמה, מערת צדקיהו

אף שהלשכות הרשמיות המתועדות קיימות רק מן המאה ה-18, הבונים החופשים רואים במלך שלמה את מייסד המסדר ונשיאו הראשון. מפעלי הבנייה של שלמה בעת הקמת בית המקדש הראשון בירושלים נסמכו על מלאכתו של חירם מצור (לא המלך הפניקי אלא האומן), עשו אותו לדמות חשובה בטקסים של הבונים החופשים.

בין הפריטים שהכין חירם למקדש שלמה היו שני עמודים מפוארים שנקראו יכין ובֹעז (מלכים א' ז'). שני העמודים הם סמלים חשובים בתורת הבונים החופשים, והם ניצבים בלשכותיהם לצד עמוד שלישי שמייצג את נשיא הלשכה. מקדש שלמה משמש רקע כללי למחזות האלגוריים בטקסי העלייה בדרגה של הבונים החופשים, מ'תלמיד בונה' ל'חבר בונה' ול'רב בונה'. בנוסח הסקוטי של הבנייה החופשית – הנוסח הנהוג בישראל – משתמשים בלוח העברי ואף מציינים את 'חג תשרי' שבו נחנך מקדש שלמה (מלכים א' ח', ב').

לפי מסורת עתיקה נחצבו האבנים למקדש שלמה ממערת צדקיהו, שנודעה מאז גילויה המחודש באמצע המאה ה-19 בשם King Solomon Quarries – מחצבות שלמה המלך. בזכות ייחוס זה נולדה הבנייה החופשית בארץ ישראל דווקא במערת צדקיהו. ב-13 במאי 1868 נערך במערה טקס ייסוד הלשכה הראשונה של הבונים החופשים בארץ הקודש. את הקמתה יזמו רוב מוריס, בונה רב פעלים מארצות הברית, והסגן הבריטי צ'ארלס וורן שהיה מחשובי החוקרים בירושלים. כינוי

הלשכה Reclamation Lodge of Jerusalem, מתבסס על הביטוי החזרת עטרה ליושנה, בבחינת "אבן מאסו הבונים הייתה לראש פינה". הטקס נערך לאור נרות וסלע שימש כמזבח מאולתר. כעבור ארבע שנים כבר הוציא מוריס ספר שנקרא 'הבנייה החופשית בארץ הקודש', למרות שהלשכה הירושלמית טרם הוכרה רשמית. רק ב-1873 התקבלה חסות מהלשכה הגדולה במחוז אונטריו בקנדה, וב-7 מאי אותה שנה הקים מוריס לשכה על שם המלך שלמה בשם Royal Solomon Mother Lodge # 293.

חללה העצום והאפל של מערת צדקיהו הצית את דמיונם של רבים. המשורר יהודה עמיחי כתב עליה: "כאן חצב שלמה את אבניו ממעמקים / כמו תפילות ממעמקים". המערה משתרעת מתחת לרובע המוסלמי ונפחה מוערך ב-9,000 מ"ר. החלל המרכזי מכונה 'אולם הבונים החופשים', ובו נערכים טקסיהם. בתקופת השלטון הירדני בירושלים נערכו במערה טקסים, אך לא ידוע אם השתתף בהם גם הבונה החופשי הירדני המפורסם מכולם – המלך חוסיין. ב-1969 חודשו הטקסים במערה, אך פסקו לאחר זמן קצר. בדצמבר 1995 נוסדה במערה לשכת 'ירושלים', השוכנת ברומא, ושנה לאחר מכן נוסדה באותו מקום לשכת 'מונטפיורי' התל אביבית. באחדים מטקסי הבונים יושבים המועמדים בחדר התבוננות המדמה מערה.