מה עומד מאחורי הכינוי 'תלמידי הגר"א'?

הגאון עצמו, רבי אליהו מווילנה, ברח כל ימיו מתפקידי רבנות והוראה, ובניגוד לחכמים נודעים אחרים במאות השנים האחרונות, לא עמד מעולם בראשות ישיבה או מוסד לימודי כלשהו. במשך שנים ארוכות – יש הטוענים כמעט כל חייו – הסתגר הגר"א מפני הבריות והשתדל לחיות חיי צנעא. למרות מעמדו המיוחד בציבור, והעובדה שבמשך שנים קיבל הקצבה כספית מיהודי וילנה, הרי שמעולם לא גיבש סביבו קבוצת תלמידים-ממשיכים גדולה ומלוכדת כמו שעשו מנהיגים אחרים.

ובכל זאת כמה וכמה אנשים מכונים 'תלמידי הגר"א'. מי נמנה על רשימה זו ומה משמעותה?

למרות אופיו הייחודי והמסתגר של הגר"א, התקרבו אליו במהלך השנים בין עשרה לעשרות בודדות של תלמידים ומקורבים שמספרם המדויק אינו ברור. הרשימה הרשמית הראשונה של תלמידי הגר"א מובאת בהקדמתם של בניו, רבי אברהם ורבי יהודא ליב, לשולחן ערוך אורח חיים. רשימה זו כוללת בסך הכל עשרה תלמידים, שהנודעים שבהם הם רבי חיים מוולוז'ין, רבי שלמה מווילקאמיר ורבי מנחם מנדל משקלוב.

 

רב הנסתר על הגלוי

ייתכן שרשימה זו נכתבה על מנת להבהיר שרק לתלמידים אלה ניתנה רשות לעסוק בכתבי הגר"א ולהביאם מאוחר יותר לדפוס, אולם היא בעייתית למדי: היא אינה כוללת את שלושת בניו של הגאון (כולל רבי שלמה זלמן שנפטר עוד בחייו), ואף לא כמה תלמידים מובהקים אחרים שהיו קרובים מאוד לגאון בשלבים שונים של חייו: רבי ישראל משקלוב, צעיר התלמידים ששימש אותו בשנתו האחרונה; רבי יעקב כהנא, תלמידו המובהק שנשא את אחייניתו לאישה; רבי הלל ריבלין; רבי יעקב (המגיד) מדובנה, ואחרים.