איראן, ערש תרבויות אימפריאליות, מהווה פוטנציאל למעצמה אסלאמית דווקא מכיוון שאינה ערבית ואינה סונית. המורשת השיעית של הקרבה בכל מחיר מעניקה לה עוצמה הרסנית

מאז נבחר לנשיאות איראן ביוני 2005, זכה מחמוד אחמדינג'אד לשעות מסך רבות בערוצי הטלוויזיה ברחבי העולם בכלל ובישראל בפרט. הצהרותיו התדירות של אחמדינג'אד בדבר עולם ללא ציונות, והעיסוק האיראני הקדחתני בייצור ובפיתוח יכולת גרעינית, גרמו לציבור לגלות עניין רב במדינה זו. מה הפך את המדינה הלא ערבית, הרחוקה מישראל, לאיום האסלאמי האקטואלי ביותר?

בעוד מדינות ערב נושאות אִתן מורשת קולוניאלית שעיצבה את תרבותן ואת גבולותיהן, איראן היא סיפור אחר לגמרי. ראשית, אין זו מדינה ערבית: רוב תושביה הם פרסים. שנית, וחשוב יותר, זו מדינה עתיקה שנהנית ממאות שנים של אחיזה רציפה בטריטוריה אדירת ממדים (המדינה החמישית בגודלה באסיה, שם היא ניצבת אחרי סין, הודו, קזחסטן וערב הסעודית) ובעלת אוכלוסייה גדולה מאוד – כשבעים מיליון נפש. איראן – או פרס, כפי שנקראה ברוב הדורות – היא בעלת עוצמה אימפריאלית, כפי שכבר הוכח בעבר: היא כוננה שתי שושלות אדירות, האחמנית והסאסאנית, ששלטו על חלקים נרחבים בעולם לאורך תקופות ארוכות בהיסטוריה. לאיראנים תודעה היסטורית עמוקה ביותר והם גאים באבות אבותיהם ובהישגיהם ההיסטוריים.

ייחוד נוסף של איראן בהשוואה לשכנותיה הוא היותה – מאז המהפכה שהוביל אייתולה רוחאללה מוסאוי ח'מיני ב-1979 – תאוקרטיה שיעית שמתקיימת בין מדינות סוניות בעלות משטרים חילוניים במהותם. גם ערב הסעודית, שבה החוק המוסלמי הוא החוקה, היא מונרכיה מבחינת המשטר. קשה להבין את השלטון באיראן ואת מהלכיו, בלי להבין את עולמם של האייתולות. צריך להבין את אופי החשיבה של האייתולות השולטים באיראן, שמונחים על ידי הדוקטרינה השיעית.

 

עוול לצאצאי הנביא

מהו האסאלם השיעי וכיצד הוא התפתח?

פירוש המלה שיעה הוא סיעה, פלג. הכוונה היא לסיעתו של עלי בן אבי טאלב, בן דודו וחתנו של נביא האסלאם מוחמד בן עבד אללה (632-570). השיעים מהווים כעשרים אחוז מסך כל המוסלמים בעולם, ומייצגים קו עצמאי וייחודי באסלאם. קיימים שלושה זרמים שיעים בימינו: הזַיְדִיַה, שמרוכז בעיקר בתימן; האִסְמַאעִילִיַה, שנפוץ בהודו ובמזרח אפריקה; והאִמַאמִיַה, שמכונה גם התרי-עשרית [אַתְ'נַא עַשַרִיַה], ונפוץ באיראן, בדרום עיראק, בהודו, באפגניסטן ובלבנון. רוב השיעים בעולם נמנים על זרם האִמַאמִיַה, שמונה כתשעים מיליון איש.

הזרם המרכזי בעולם המוסלמי הוא האסלאם הסוני. הסונה היא מעשיו, אורחות חייו ומימרותיו של נביא האסלאם מוחמד. לפי הגישה המוסלמית מוחמד הוא "הדוגמה למופת" (אֻסְוַה חַסַנַה) ו"האדם המושלם" (אַלְאִנְסַאן אַלְכַּאמִל) – ומעשיו מהווים מודל אידאלי לחיי האדם המאמין ומספקים דוגמה אישית לקהילת המוסלמים כיצד לנהוג בכל צעד ושעל. אלה שמחקים את מוחמד הולכים בעצם לפי הסונה (אורחות החיים) שלו, ועל כן הם נקראים סונים. על אורחות חייו של מוחמד ועל מפעלו ניתן להרחיב הרבה, אך לא כאן המקום לכך.