ההבדלים בין לוח השנה של אנשי קומראן לבין לוח השנה המקובל על כהני המקדש בירושלים הובילו לרדיפת אנשי קומראן ולניסיונות להורגם. מהו סוד הלוח הזה, שעל שמירתו היו אנשי קומראן מוכנים למסור את נפשם?

רבים מכירים בוודאי את המשנה במסכת ראש השנה (ב', ט') המתארת את המחלוקת בין רבי יהושע לרבן גמליאל בעניין קביעת החודש. חישובי הלוח של רבי יהושע לא תאמו את אלה של בית הדין הנשיאותי, ורבן גמליאל השתמש בכוח סמכותו כשהורה לרבי יהושע היום לצעוד לבית הדין ביבנה במקלו ובמעותיו ביום שבו חל יום הכיפורים לפי חשבונו. כשהגיע רבי יהושע עמד רבן גמליאל, נשקו על ראשו ואמר לו: "בוא בשלום רבי ותלמידי. רבי בחכמה, ותלמידי שקבלת את דבריי". כך נמנע פילוג בין חכמים שהיה עלול להביא לחגיגת המועדים בזמנים נפרדים.

סיפור דומה, דרמטי לא פחות, הגיע לידינו בזכות מגילת פשר חבקוק, אחת ממגילות הפשרים שהתגלו במערות קומראן החל מ-1947. מגילות פשרים הן סוגה ספרותית שהיא ייחודית לכת מדבר יהודה. הן מפרשות את הפסוקים באמצעות קטעים המכונים 'פשרים' בשל המלה 'פשר' הפותחת כל קטע. הפשר נועד לתת לדברי הנביאים משמעות כפולה: האחת – משמעות לשעתה, השנייה – משמעות לאחרית הימים. אנשי הכת האמינו שהם חיים ערב אחרית הימים ומצאו בכתבי הנביאים רמזים לקורות אותם.

 

מרדף ביום הכיפורים

באחד הפשרים במגילת פשר חבקוק מצוי תיעוד של ויכוח מר שהתנהל בעניין לוח השנה בין חברי כת קומראן לבין הממסד היהודי. את הממסד ייצג הכהן הגדול ששימש בבית המקדש בירושלים, והיה ככל הנראה שליט מבית חשמונאי שנטל לעצמו לבד מכתר מלוכה גם כתר כהונה. הדרמה המתועדת במגילה התחוללה אף היא ביום הכיפורים. זהותן של הדמויות הפועלות לא נחשף והן נזכרות רק בכינויים. המגילה סמכה את סיפור המעשה לפסוק מספר חבקוק (ב', ט"ו), ומצאה בו רמז לאירוע שבו רדף 'הכהן הרשע' מירושלים את 'מורה הצדק' – מנהיג הכת – ביום הכיפורים של אנשי הכת שחל במועד שונה מיום הכיפורים של כהני ירושלים:

פשרו על הכוהן הרשע אשר רדף אחר מורה הצדק לבלעו בכעס חמתו אבית גלותו, ובקץ מועד מנוחת יום הכפורים הופיע אליהם לבלעם ולכשילם ביום צום שבת מנוחתם (פשר חבקוק, טור י"א, שורות 2-8, בתוך: אלישע קימרון, 'מגילות מדבר יהודה – החיבורים העבריים', עמ' 255).

הכהן הרשע ביקש לעצור את פעילותו של מורה הצדק שבהתאם להוראותיו נהגו בני עדתו לקיים את יום הכיפורים במועד שונה מזה שנהג במקדש בירושלים. ביום שבו חל יום הכיפורים על פי הלוח של הכת הגיע אליהם הכהן הרשע במפתיע, גילה שהם מקיימים את התענית במועד שונה מזה שנקבע על פי הלוח של המקדש בירושלים וניסה למנוע זאת מהם. בעיני בני העדה מעשה זה נראה כשאיפה להתעותם מהדרך הנכונה ולהכשילם.

פרופ' שמריהו טלמון, מחלוצי מחקר המגילות, העיר כי אין להניח שכהן גדול – ולו גם רשע – יצא ביום הכיפורים לרדוף את מורה הצדק במקום להישאר בירושלים ולשרת במקדש, ולכן  מוכרחים להניח שיום הכיפורים של אנשי הכת היה יום חול רגיל עבור הכהן הרשע. הכהן פירש את דבקותם של אנשי הכת בלוח שונה מזה המקובל כמרד דתי ואזרחי ולכן יצא לדכאו. אנשי הכת מצדם נאלצו לגלות למקום סתר כדי לקיים שם את התורה לפי הבנתם, ובכך נפרדו סופית מהממסד הכהני ששירת במקדש בירושלים.

האירוע המתועד במגילת פשר חבקוק מגלה שהתנהל ויכוח חסר פשרות על קביעת לוח השנה, מעלה שאלה בדבר טיבו של הלוח שבו השתמשו אנשי קומראן ומעורר תהיה על מהותה של המחלוקת החריפה שהתעוררה סביבו.