סיפורם של מוחמד ויהודי אל-מדינה לא תם במאה השביעית והשלכותיו ניכרות עד היום. נביא האסלאם כמודל לחיקוי

לפי הגישה המוסלמית נביא האסלאם הוא 'הדוגמה למופת' ו'האדם המושלם', ולפיכך מעשיו, אורחות חייו ומימרותיו של מוחמד מהווים מודל אידאלי לחיי האדם המאמין ומספקים דוגמה אישית לקהילת המוסלמים כיצד לנהוג בכל צעד ושעל. אלה המחקים את מוחמד הולכים לפי הסונה (אורחות חיים) שלו, ועל כן הם נקראים סונים. בשל שאיפה זו לחיקוי נביא האסלאם התפתחה ספרות ענפה שמתארת את קורות חייו של מוחמד עד לפרטים הקטנים. ספרות זו נקראת החַדִית' – התורה שבעל פה האסלאמית – והיא כוללת תיאורים שליליים מאוד של היהודים.

בנוסף לחדית' נכתבו ספרים נוספים, כמו ספר הפשיטות (כִּתַאבּ אַלְמַעַ'אזִי), שמפרט את פשיטותיו של מוחמד על הכופרים ועל שבטי היהודים באל-מדינה וח'יבר; וספר כיבוש הארצות (פֻתוּח אַלְבֻּלְדַאן), שמתאר את תקופת הכיבוש המוסלמי בימי הח'ליפים הראשונים. ספרות זו היא חלק מהסונה של מוחמד. סיפורי הגבורה של מוחמד וחבריו נגד היהודים הועברו מאב לבן והשתרשו עמוק בנפשה של הקהילה המוסלמית שהלכה והתפשטה ברחבי העולם.

השאיפה ללכת בדרכי מוחמד ולחקותו בכל תחומי החיים מסבירה את גישתם של המוסלמים אל בני הדתות האחרות ומאפשרת להבין כיצד נוצר מוסד הג'יהאד. למן היום שבו ברח מוחמד מהעיר מכה אל העיר אל-מדינה ועד מותו, השתתפו הוא ומאמיניו במערכות צבאיות רבות נגד מתנגדיו. האומה האסלאמית התהוותה אפוא במצב של מלחמה. גם הספרות הדתית האסלאמית רוויה תיאורים לוחמניים של מוחמד וחבריו כלפי הכופרים למיניהם, ובראשם היהודים רוצחי מוחמד, ויש בה גם פירוט מהו האופן שבו יש לנהוג בהם.

בנוסף, לפי האסלאם אסור שיהודי, או כל לא-מוסלמי אחר, ישלוט על מוסלמי. אם דבר זה מתרחש על המוסלמים להתאחד ולנהל ג'יהאד כדי לבטל את רוע הגזרה. דין זהה חל כאשר שטח שהיה תחת שלטון מוסלמי נכבש על ידי לא-מוסלמים, כפי שקרה עם מדינת ישראל. לפי האסלאם חובת הג'יהאד היא חובת קבע ציבורית דתית של הקהילה המוסלמית כנגד הלא-מוסלמים. לפי חלק מהדעות היא חובה אישית של כל מוסלמי באשר הוא.

כל זה הוא הרקע לסכסוך הארוך והבלתי פתיר בין העולם המוסלמי לישראל, וזה גם הרקע להקמתם של ארגוני הטרור האסלאמיים.