ראו אור

כתביו של האדמו"ר החלוץ, הרב ישעיהו שפירא (ראו "אדמו"ר וחלוץ בירושלים", עמ' 50), ממייסדי תנועת הפועל המזרחי, מכונסים לראשונה כשהם מוהדרים ומוערים, וחלקם גם מתורגמים מיידיש. המאמרים מחולקים לעשרה שערים לפי נושאים, ונעים בין שמים לארץ – בין העיוני והמופשט לבין עיסוקים פוליטיים מקומיים. השער הראשון מוקדש למבואות שכתב הרב על ההגות החסידית ועל דרך העבודה החסידית. השער השני מוקדש לארץ ישראל ובניינה, וכולל את הגותו הפוליטית של הרב. מאמריו הפוליטיים מטיפים בבהירות לציונות ולסוציאליזם מנקודת מבט דתית, ועוסקים גם ביישוב היהודי בארץ ובשאלות פוליטיות. השערים הבאים עוסקים בנושאים צרים ומוגדרים יותר, ומוקדשים לירושלים, לתנועת הפועל המזרחי, לשבת ומועדי ישראל, לאישים שונים, ולחינוך וכלכלה. עוד מצויים בספר ביקורות ספרים וסיפורים מפרי עטו. הכינוי האדמו"ר החלוץ מתייחס אל הרב שפירא כדמות אגדית המחברת עקרונות סותרים, אך מבעד למאמרי הספר הוא מופיע כדמות ממשית של פובליציסט שכתב דברים נכוחים וברורים.

מראשית ההצעות לחלוקת הארץ בין הערבים ליהודים היו גבולותיה של מדינת היהודים נושא סבוך, ובנוסף לשני הצדדים היו מעורבים בו גם גורמים בינלאומיים רבים. מאז מלחמת ששת הימים שולטת המדינה באזורים נרחבים שמעמדם תלוי ועומד בין יהודים, ערבים והקהילה הבינלאומית, אך גם לפני 1967 היה אזור כזה. כל החלטה באשר למובלעת הר הצופים הייתה כרוכה בהכרעתם של גורמים רבים ששיקוליהם היו שונים ומגוונים. הספר מתאר את קורות המובלעת ועוסק הן בסוגיות רציניות כמו שאלת הריבונות והאירוע הנורא של שיירת הדסה אשר הותקפה מהמארב ורוב נוסעיה נהרגו, והן בפרטים קטנים שמהם מורכבים החיים, כמו זהות הגננים שתחזקו את בית הקברות הצבאי הבריטי שליד בית החולים וביזת מעבדות האוניברסיטה על ידי חיילים ישראלים שהוצבו בהר. 

איך הפך אזור שחיו בו קבוצות שבטיות בשולי חצי האי ערב למדינה שהיא מרכז מסחרי ופוליטי בעל חשיבות עולמית ואחת ממובילות הפיוס בין ישראל לעולם הערבי? המחבר עוקב אחר ההיסטוריה של איחוד האמירויות, בהתמקדות על עשרות השנים האחרונות, ובוחן כיצד האיחוד מתגבר על פערים כלכליים וחברתיים בין האמירויות השונות, איך הוא מתמודד עם גורמים אסלאמיסטיים המאיימים על שלום האזור, ואיך המדינה מתקדמת בתחומים כלכליים ותרבותיים. המחבר מקדיש תשומת לב מיוחדת לתפקידם האזורי של הסכמי אברהם וליחסם של האמירותים לישראל.

הממלכות הפרנקיות מכונות בדרך כלל צלבניות, על אף שבפועל רוב נוסעי הצלב חזרו לבתיהם לאחר תקופה קצרה ורבים מנתיני הממלכות האלה היו מהגרים שלא השתתפו במסעות הצלב. הספר כולל מאמרים שכתב בנימין זאב קדר – חוקר בולט בתחום מסעות הצלב – במשך למעלה מחמישים שנה, ורובם מתפרסמים לראשונה בעברית. קדר אינו מסתפק בדיון בתגליותיו, אלא מתאר גם את האופן שבו גילה אותן. חשיפת הקוראים לנתיבים הנסתרים בדרך לגילויים היסטוריים הופכת את הספר במידה מסוימת לאוטוביוגרפיה מחקרית. אחת מהסקירות הכלליות בספר מתרכזת בעדותו של מבקר קדום בממלכת ירושלים, ויש בו גם מחקרים נקודתיים רבים העוסקים בדמויות, באירועים, במקומות ובמקרים של השפעה תרבותית בין הצלבנים למוסלמים.

הביטוי 'וילה בג'ונגל' מבטא את הזרות של מדינת ישראל במרחב שבו היא מצויה, אך המחבר מעמיד אותו בסימן שאלה. הביטוי העיקרי של הזרות הזו הוא מצב האיבה והמלחמה בין ישראל לשכנותיה, אולם נקודת המוצא של הספר היא אקדמית. למרות שישראל נמצאת במזרח התיכון, הרי שהעיסוק במדינת ישראל אינו נכלל בתכניות לימוד אקדמיות העוסקות במזרח התיכון. נקודת המוצא הזו משותפת למחקרי המחבר משלושים השנים האחרונות. המחקרים המובאים בספר בוחנים אירועים מוכרים הקשורים ליחסים המדיניים בין ישראל למדינות הערביות והמוסלמיות באזור. רבים מהפרקים אינם מחדשים הרבה באשר למציאות המוכרת לציבור הרחב, והם מבטאים משאלת לב לא פחות משהם מבטאים נקודת מבט מחקרית חדשה.

מעטים מאוד מיהודי צפון מקדוניה נותרו בחיים לאחר השואה, ולכן הקהילות בביטולה, בסקופיה ובמונסטיר כמעט נשכחו מהזיכרון הציבורי. הספר מנסה להפיח בהן חיים באמצעות סיפור נעורים על ילד הבורח מביתו העני במונסטיר במטרה להגיע לסלוניקי, להתפרנס בעצמו ולסייע בפרנסת המשפחה. הוא עובר תלאות בדרך, ולבסוף מקים משפחה ואחרי מלחמת העולם הראשונה עולה לארץ ישראל. הסיפור המרגש מבוסס על דמות אמיתית, אך רבים מפרטיו הושלמו מדמיונה של המחברת, והיא גם הוסיפה לסיפור מסגרת על ילד ישראלי המתבקש לכתוב עבודת שורשים ייחודית.