כשהוסמך שמואל פאלאג'י הצעיר לרבנות בוודאי לא צפו הוריו את הכיוון שאליו תפנה הקריירה של בנם המבריק. הבחור הצעיר נמשך לעסקים ובהמשך לדיפלומטיה חובקת עולם, וכך מצא עצמו מסתובב בחצרות מלכים בשליחות פטרונו מלך מרוקו. אולם פאלאג'י לא הסתפק בכך — עד מהרה הוא הפך לשודד ים נועז ופגע קשות בצי הספרדי
היה זה באחד מימי הקיץ בשנת 1611. השמש זרחה על חופיה המוזהבים של מרוקו ובנמל הייתה תכונה רבה. הסבלים היו עסוקים בהעמסת מצרכי מזון על ספינות אדירות בעלות תרנים גבוהים, וברקע נשמעו בערבוביה שריקת הרוח בחבלים של מפרשי הענק וקולות השחזתן של חרבות המלחים. מטרתה של הפלגה זו לא הייתה העברת עבדים, תבלינים או סחורות שונות מאפריקה הקסומה לממלכות אירופה. הנוסעים היו שודדי ים מקצועיים שיצאו לצוד בלב ים את ספינות הצי הספרדי שהובילו מהיבשת החדשה אמריקה זהב, כסף ואבנים יקרות.
בשלהי ימי הביניים סצנה מעין זו הייתה אופיינית למדי בנמלי צפון אפריקה. הים התיכון שרץ שודדי ים – בין אם כאלה שקיבלו רישיון לכך מאחת המדינות ובין אם כאלה שפעלו על דעת עצמם וללא אישור כלשהו – ואלה לא הסתפקו בבזיזת הרכוש המובל בספינות אלא אף מכרו את המלחים והנוסעים בשוקי העבדים ששגשגו בערי החוף של אפריקה. אולם משלחת שודדי הים הזו הייתה שונה. בראשה לא עמד קפטן הוק או ג'ק ספארו אלא רב צעיר, בוגר הישיבה שבמלאח – הרובע היהודי של העיר פאס שבמרוקו – בן למשפחה יהודית מכובדת ממגורשי ספרד. שמו של הרב היה שמואל פלאג'י, ועיסוקו כמפקד ספינת פיראטים היה רק שלב אחד בחיים מרתקים ולא שגרתיים.

יידישע פיראטען
פיראטים יהודים? מסתבר שמדובר בתופעה הרבה פחות נדירה ממה שהיינו משערים. מיפו ועד לאיים הקריביים היו לאורך ההיסטוריה יהודים יורדי ים שידעו גם לשלוח ידם בביזה
ב-1969 הופיעה להקת חיל הים עם השיר 'יידישע פיראטען' שכתבו יורם טהרלב ודני ליטאי. מלותיו ההיתוליות של השיר משתעשעות ברעיון שקיימים שודדי ים יהודים דוברי יידיש, ועוסקות בעלילותיה של חבורת פיראטים הזוכה להערצה בריכוזים היהודיים במזרח אירופה. באוזני צברים מודרנים עצם קיומם של שודדי ים יהודים נשמע מופרך, אולם המחקר ההיסטורי הוכיח כי פיראטים יהודים היו דבר נפוץ הרבה יותר ממה שניתן לשער.
כאשר חוקרים תופעות ותהליכים היסטוריים שונים מגלים במקרים רבים כי גם יהודים היו מעורבים בהם. בעבר רווח בחוגים מסוימים הרעיון שלפיו היהודים חיו במשך כל תקופת הגלות בקהילות נפרדות ומנותקות מהחברה הסובבת אותם, אולם למעשה ניתן להבחין בהשפעה הדדית בין היהודים והעמים שבקרבם חיו, ובהופעתן של תופעות דומות בשתי הקהילות, פרי תהליכים דומים שהתרחשו במקביל. גם תופעת השוד הימי – שהייתה נפוצה מאוד בימי הביניים במקומות רבים בעולם, ובהם אגן הים התיכון, ים סוף, חופי אפריקה והאיים הקריביים – לא פסחה על העם היהודי.
יש עדות לקיומם של שודדי ים יהודים כבר במאה הראשונה. יוסף בן מתתיהו כתב בספרו 'תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים' כי בשנת 67 פליטים יהודים שנמלטו ליפו בתקופת המרד הגדול ערכו פשיטות שוד לאורך החוף מסוריה עד מצרים, וכתוצאה מכך ההפלגה לאורך החופים נעשתה בלתי אפשרית. מעניין לציין כי יהודים אלה נעשו פיראטים בדיוק באותה תקופה שבה לפי מקורות אחרים מרחב הים התיכון החל לשרוץ פיראטים ממגוון לאומים וארצות.
תופעת שודדי הים היהודים נעשתה נפוצה יותר לאחר גירוש ספרד. חוקרים שונים ביקשו להסביר את התופעה בשאיפות נקם של היהודים בספרדים ובפורטוגלים. ייתכן כי גורם זה אכן שימש לעתים עילה לשוד ספינות ספרדיות, אולם נראה כי הסיבה העיקרית הייתה כלכלית גרידא ונבעה בין השאר מאובדנם של מקורות פרנסה אחרים בתקופה זו. יהודים שימשו כנראה במגוון תפקידים בספינות, החל ממלחים פשוטים ועד למפקדי ספינות ואף למפקדי ציים. אחד הפיראטים היהודים המפורסמים ביותר בתקופה זו היה סינאן, מפקד הצי הימי של העות'מאני חיר א-דין ברברוסה שהיה מגדולי הפיראטים בכל הזמנים. סינאן, שכונה בפי העם 'הפיראט היהודי הגדול', הוביל ב-1534 צי של למעלה ממאה ספינות וכבש עבור פטרונו את העיר תוניס מידי הספרדים. ב-1538 היה אחראי לחיסול כמעט מוחלט של הצי הספרדי בקרב פרבזה שלחופי יוון.
שודדי ים יהודים פעלו גם סמוך לחופי 'העולם החדש' – אמריקה והאיים הקריביים – שאליהם היגרו עם הספינות הספרדיות והפורטוגליות בשלהי המאה ה-16, אך אלה לא היו הרוב בקרב הפיראטים היהודים גם אם היו מהמפורסמים שבהם. במאי 1655 הוביל היהודי אנטוניו קרבחל את הצי הבריטי של אוליבר קרומוול לאחד הניצחונות הגדולים של בריטניה על ספרד וכבש את ג'מייקה. חודשים אחדים אחר כך העניק קרומוול לקרביאל ולשני בניו אזרחות של כבוד בממלכה, ושלושתם היו היהודים הראשונים שזכו להתאזרח באנגליה לאחר גירוש היהודים ממנה ב-1290. קרביאל ובניו המשיכו לשרת את האינטרסים הבריטיים באיים הקריביים ולפקד על ספינות הוד מלכותו עוד שנים רבות.
במחצית השנייה של המאה ה-16 פעלו באיים הקריביים ובדרום אמריקה שני אחים יהודים נוספים שעסקו בקידום האינטרסים הבריטיים אך בעיקר בשוד ימי. אברהם ומשה כהן נולדו בג'מייקה בתקופה שבה התגוררו באי למעלה ממאה משפחות של יהודים אנוסים. השניים עסקו בשוד הזהב הספרדי, והאגדה מספרת שהם אף מצאו את מכרה הזהב האבוד של קולומבוס.
המסורת היהודית של שוד ימי ביבשת אמריקה המשיכה גם בתקופת המהפכה האמריקנית במחצית השנייה של המאה ה-18. סוחרים יהודים אמידים שהיו בעלי ספינות סייעו לכוחות המורדים בפשיטות ימיות שגרמו לאובדנן של יותר מ-600 ספינות בריטיות ולשוד של סחורות שערכן נאמד בלמעלה מ-18 מיליון דולר במושגים של היום.
הצי של ברברוסה מביס את הצי הספרדי בקרב פרבזה, 1538. הפיראט היהודי סינאן פיקד על הקרב, והנהגתו הייתה המפתח לניצחון העות’מאני. יוהנס אומד בהזד, שמן על בד, 1866
אין לך מנוי לסגולה?
זו ההזמנות להצטרף למנוי בעברית או באנגלית ולקבל גישה לכל הכתבות באתר, את הגליון המודפס הביתה בדואר ועוד שלל הטבות מפתיעות
כבר מנויים? התחברו





