מקובל לראות במיתולוגיות את צורתו הקדומה של המדע, את דרכו של האדם להסביר לעצמו את חידת הקיום. תיאור זה של המיתולוגיה משקף בדרך כלל עמדת עליונות של המדע על פני הצורות הקדומות המוטעות שקדמו לו. אבל למיתוס יש גם יתרונות: בניגוד למדעים הנוטים לתיאורים טכניים ויבשים, הסיפור המיתי מחפש את ההסבר שיתיישב על הלב. אורן הרמן מקבל את ההקבלה בין המיתוס למדע, אולם הוא לא עושה זאת כדי לתאר את האופי המדעי של המיתוסים אלא כדי לספר את הסיפור המדעי על היווצרות העולם והאדם בדרך מיתית.

מה קרה במפץ הגדול? איך נוצרו השמש, כדור הארץ והירח? איך נוצרו האורגניזמים הראשונים? איך נראתה ההתרבות שלהם? מי הייתה החיה הראשונה שהתעופפה ואיך התפתח חוש הראייה? איך הגיעו היונקים אל הים ואיך יצאו ממנו? איך נוצרה התודעה ואיך נוצרה ממנה השפה? תשובותיו של הרמן לשאלות הללו הן סיכום הידע המדעי, אבל הן אינן מובאות כמידע אלא כסיפור מיתי, כתיאור סיפורי הבנוי על מיטב הידע המדעי. נקודת המבט של הספר איננה המעבדה, ואת תפקיד המספר לוקחות בחלק מהפרקים הדמויות עצמן, ובהן כדור הארץ והיונקים הקדמונים. למרות שכל פרק מסתיים בסקירה, אישית למדי, של הכתוב על התחום שבו עוסק הפרק, הרי שמדובר ביצירה ספרותית לא פחות מאשר בספר מדע פופולרי. מבעד לתרגום אפשר לחוש כי היצירה זרמה טוב יותר בלשון במקור, והתרגום מתקשה לתמרן בין השפה המיתית לשפה המדעית. מכל מקום, קוראים שאינם חוששים ממינוחים מדעיים פה ושם ואלה שריבוזומים וחורים שחורים לא מפחידים אותם יותר מקנטאורים ומכימרות, עשויים ליהנות מהזמנה לחלום על היווצרות העולם על פי המדע.

במאה החולפת השתנו פניו של שדה הקרב. בעבר מדינות נלחמו זו בזו על קו הגבול ביניהן במטרה להכריע זו את זו ולהגדיל את שטחן, ואילו כיום מדינות המערב נלחמות בדרך כלל נגד ארגונים לא רשמיים כאשר הקרבות נערכים בתוך הערים והמטרה אינה לכבוש שטח ולשלוט בו, אלא ליצור שינוי פוליטי בשלטון הקיים או לכרסם בו. כתוצאה מכך המלחמה הפכה מהפעלה מרוכזת של כוח תוך גילויי גבורה כדי להכריע את האויב, למציאות שגרתית של אלימות לא צפויה שלא תמיד ברור מי עומד מאחוריה. המחבר רואה במאפיינים אלה ובמאפיינים נוספים את סימניה של המלחמה הפוסטמודרנית המשקפת הלכי מחשבה ודפוסי התנהגות בני זמננו. מנקודת מבט זו הוא מנתח ארבעה אירועי לחימה – שלושה של צה"ל ואחד של צבא ארצות הברית בעיראק – כדי לבחון איך משפיע השינוי בצורת החשיבה על מהלך הקרבות בשטח.