מתי התחילו בני אדם לכתוב היסטוריה? התשובה לשאלה זו קשורה כנראה בדמותו של הרודוטוס, ההיסטוריון היווני שכונה 'אבי ההיסטוריה'. ספרו הוא הניסיון הראשון המוכר לנו לבסס את תיאור קורות העולם על עובדות ועדויות מוצקות, אולם קורות חייו שלו נותרו ברובם לוטים בערפל

הרודוטוס איש האליקרנאסוס מציג בספר זה את פרי מחקריו כדי שלא יאבד זכרם של מעשי בני אדם עם הזמן, וכן שלא תאבד תהילתם של מפעלים גדולים ומופלאים, הן של יוונים והן של ברברים, ובמיוחד לא הסיבה שבגללה נלחמו אלה באלה ('הרודוטוס', הקדמה, בתרגומם של בנימין שימרון ורחל צלניק-אברמוביץ, עמ' 39).

במלים אלה נפתח ספרו של הרודוטוס 'היסטוריה', אשר אינו רק החיבור הראשון בתולדות האנושות המזכיר את סוג המחקר הידוע לנו בשם 'היסטוריה', אלא גם יצירת הפרוזה הראשונה שהשתמרה במלואה מיוון העתיקה בפרט ומהמורשת האירופית בכלל. מיהו הרודוטוס ומהו המחקר שאותו הזכיר? שאלות אלה הטרידו כבר את הקוראים הקדומים של ספרו, כיוון שהרודוטוס אינו מספר מאומה כמעט על חייו ועל זמנו. חלק מן הפרטים דלו הקוראים הקדומים והמודרנים מתוך הספר עצמו וחלק מן המידע נמצא בכתבים שונים שאופיים בעייתי ביותר. אחרי הכל רב הנסתר על הגלוי ואנו יודעים רק מעט על חייו של הרודוטוס, ולפיכך שרטוט דמותו וקורות חייו מחייב זהירות וביקורתיות.

 

עידן של מלחמות

מתי חי הרודוטוס? כפי שמצוין בהקדמה לספרו, נושא מחקרו ההיסטורי הוא המלחמה הגדולה בין היוונים לאימפריה הפרסית, או כפי שהוא מתאר זאת: בין היוונים לברברים – כך כינו היוונים את יתר העמים בשל שפתם שהייתה כביכול בלתי מובנת ליוונים. פעמיים ניסו מלכי פרס לפלוש ליוון ונהדפו. בפעם הראשונה נחתו כוחות המלך הפרסי דריווש בעיר מרתון, אזור שהיה בשליטת העיר אתונה, ב-490 לפסה"נ, וחיילי אתונה דחקו אותם. עשר שנים אחר כך הגיעו ליוון כוחותיו של המלך הפרסי כסרכסס – הלוא הוא אחשוורוש התנ"כי. הפעם התאגדו מול הפרסים רוב ערי יוון, ובראשן צבאות אתונה וספרטה. הכף הוכרעה בעקבות ניצחונות בקרב ימי ליד האי סלמיס ובקרב יבשתי ליד העיר פלטאיה (Plataeae). הרודוטוס, שהתעניין בסיבות לעימות הגדול, מציין כי שמע בעצמו דברים מפי לוחם שהשתתף במלחמות פרס ערב ההכרעה בקרב פלטאיה.

לאחר דחיקת הפרסים מאדמת יוון ריכזה אתונה את המאבק בממלכה המזרחית, הפכה תוך עשורים אחדים לאימפריה ימית בפני עצמה והטילה מוראה על יתר היוונים בארץ האם ובאיים. מולה קמה קבוצה של ערי מדינה יווניות בהנהגת ספרטה ובעלות בריתה בחצי האי הפלופונסי, ולאחר תקריות אלימות פרצה לבסוף בשנת 431 לפסה"נ מלחמה חסרת תקדים בהיקפה בעולם היווני, שזכתה לשם המלחמה הפלופונסית.

מסתבר שהרודוטוס חווה באופן אישי את ראשיתה של מלחמה זו, אם כי לא זכה לראות בסיומה עם ניצחונה של ספרטה על אתונה בשנת 404 לפסה"נ. הוא מזכיר במפורש את המלחמה הגדולה שהתחוללה בין האתונאים לפלופונסים לפחות פעמיים, ומציין אירועים שהתרחשו בשנותיה הראשונות, כמו השחתה של אדמה אתונאית בידי הספרטנים. נראה אם כן שהרודוטוס חי עד לשנות העשרים של המאה החמישית לפסה"נ, והחל באיסוף החומר עבור חיבורו שניים או שלושה עשורים קודם לכן. המלחמות נמצאות במוקד יצירתו, והדבר אינו מפליא. מתיחות ומלחמות פנים יוונית היו המציאות שחווה סביבו, וכמו אצל ההיסטוריונים שבאו אחריו, גם מחקר העבר של הרודוטוס לא היה מנותק מההווה שאותו חווה: המלחמה וההתנהגות האזרחית בעת מלחמה; הגורמים המאחדים את היוונים מול הנכרים; והנסיבות שחוללו מאבקים בקרב היוונים עצמם. אלה היו בין השאר הגורמים שעוררו את הרודוטוס לכתוב את חיבורו.

הקדמונים העריכו שהרודוטוס נולד ב-484 או ב-483 לפסה"נ, שנים אחדות לפני מסע המלחמה של כסרכסס ליוון. אף שתאריך זה אינו מבוסס דיו, נראה שהוא קרוב למדי לאמת. כפי שהצהיר הרודוטוס בהקדמה לספרו הוא נולד בעיר הליקרנסוס שבאסיה הקטנה – כיום בודרום שבתורכיה – שהייתה באותם ימים תחת שליטת הפרסים. הדגשת מוצאו מעיר יוונית המצויה באזור גבול בין ארץ האם יוון לבין פרס קשורה אולי לקביעתו כי יקדיש תשומת לב שווה ליוונים ולברברים. מיקומו הגאוגרפי הציב אותו בעמדה ניטרלית כביכול המאפשרת לתאר את המציאות ללא משוא פנים לצד כלשהו. לא מפתיע שהקדמונים התעקשו לציין את העובדה שהרודוטוס היה ממוצא מעורב, יווני וקארי. לא מפליא גם שיוונים מאוחרים טענו כי לבו של הרודוטוס נטה לטובת הפרסים, והביוגרף פלוטארכוס אף כינה אותו 'פילוברברוס' – אוהב הברברים.