באדמת ארץ ישראל טמון סיפור מרתק של דורות רבים. הקריה הלאומית לארכאולוגיה שנבנתה בירושלים מבקשת להביא את הסיפור הזה לקהל הרחב. ביקור ראשון

 

הקריה הלאומית לארכאולוגיה
של ארץ ישראל
על שם ג'יי וג'יני שוטנשטיין

---

קריית המוזאונים בירושלים

 

העבודה על מרכז המבקרים הגדול של רשות העתיקות המנגיש לקהל את הארכאולוגיה של ארץ ישראל עדיין לא הסתיימה. למרות זאת, משפרצה המלחמה ועקורים רבים מהצפון ומהדרום הגיעו למרכז הארץ, החליטו ברשות העתיקות לפתוח לציבור המבקרים את הקריה הלאומית לארכאולוגיה של ארץ ישראל, כדי שיוכלו לקבל הצצה לממצאים המרוכזים במקום ולעבודה הארכאולוגית בהתרחשותה. משוגעים לדבר שאינם רוצים להמתין עד שמרכז המבקרים יושלם וינגיש את המידע בליווי עזרים מקוונים ברוח התקופה, יכולים להזמין כבר עכשיו סיור קבוצתי במקום ולהתרשם מממצאים נבחרים ומהמבנה עצמו.

הקריה החדשה משתלבת באזור המתחדש של גבעת רם ששום ביקור בירושלים לא יהיה שלם בלעדיו. מעבר לכביש נמצא הבניין החדש של הספרייה הלאומית, המושך אליו לא רק קוראי ספרים אלא גם מבקרים לא מעטים, ומעבר למדשאה רחבת הידיים שנשתלה בין דרך רופין לשדרת המוזאונים ניצב מוזאון המדע על שם בלומפילד. הקריה הלאומית לארכאולוגיה ממוקמת בין היכל הספר המצוי בשטח מוזאון ישראל למוזאון ארצות המקרא. נראה שכדי לבדל אותה משניהם בחרו בוניה להעמיד במרכזה את המעשה הארכאולוגי עצמו ולא את ממצאי העבר שהארכאולוגים חושפים. המבקרים יכולים להשקיף על עבודתם של הארכאולוגים ועל החידושים האחרונים שנמצאו.

 

אל מעבה האדמה

בניינים בערים הרריות מציבים בפני האדריכל את האפשרות להציב כניסות למבנה בקומות שונות. האדריכל משה ספדיה, שבידיו הופקד עיצוב המבנה, בחר לעצב אותו כאתר ארכאולוגי שנכנסים אליו מלמעלה. הקומות מיוצגות במספרים מאפס ועד מינוס תשע, וככל שיורדים נחשפות הקומות התחתונות המצויות באמת במעבה האדמה, ובהן שוכנים האוצרות הארכאולוגיים השמורים של המדינה.

גן עם צמחייה ארץ ישראלית שנשתל על גג הבניין מחזק את התחושה שקומת הכניסה, המצויה מעל לקומה האחרונה, היא למעשה קומת קרקע. סככת צל עצומת ממדים מזכירה למבקרים את רשתות הצל שהן סימן היכר מובהק לחפירות ארכאולוגיות הפזורות ברחבי הארץ, ועל הגג מצויים גם פסיפסים ייחודיים מתקופות שונות שהובאו למקום מאזורים שונים בארץ. לעיני המבקרים המתהלכים על הגג נגלים חלונותיהם הגדולים של המשרדים. לאחר הירידה לתוך המבנה אפשר להשקיף על מעבדות הרפאות, והאדריכלות מעודדת למעשה את המבט המציצני אל העבודה הארכאולוגית.

מאחורי החלונות הגדולים מתבצעת העבודה הממשית על הממצאים – ניקוי, תיעוד, מחקר פרשני ושימור לדורות הבאים. כל פריט זוכה לטיפול בידי מומחים ייעודיים המאפשרים לו להפוך למוצג מוזאוני או לממצא שאפשר ללמוד ממנו על העבר. החרסים מודבקים, המתכות מטופלות לשם האטת הקורוזיה, וכתבי קלף ופפירוסים עתיקים נפתחים בזהירות ומשומרים בחרדת קודש.