יהדות הונגריה פרחה במפנה המאה העשרים, אך כיום אנחנו יודעים עליה מעט מאוד. דמותו של הרב שמואל גלזנר – העומדת במרכז הספר – מאירה את הגיוון של יהודי הונגריה בעבר, ואולי גם מרמזת על אפשרויות חדשות בהווה

מפרשבורג לירושלים
הרב גלאזנר, האורתודוקסיה ההונגרית והציונות

---

יואב שורק
מרכז זלמן שזר, תשפ"ה, 408 עמ'

 

עד מלחמת העולם הראשונה חיו בהונגריה קרוב למיליון יהודים, מספר גבוה מזה של יהודי גליציה וגרמניה. רק באימפריה הרוסית – שכללה גם את פולין, ליטא, לטביה, אוקראינה ובלארוס – התגוררו יהודים רבים יותר. באותה תקופה הייתה יהדות הונגריה המשגשגת, המשפיעה והמוצלחת ביותר בהשוואה לקהילות היהודיות האחרות בעולם, והיה לה מעמד דומה לזה של יהדות ארצות הברית בסוף המאה העשרים וראשית המאה ה-21.

במפנה המאה העשרים החזיקו יהודי הונגריה בעמדות מפתח בכל תחומי החיים, החל בתעשייה, במסחר ובבנקאות, דרך הפוליטיקה, האקדמיה והתקשורת וכלה בתרבות, באמנות ובספורט. ערב מלחמת העולם הראשונה היו מאתיים אלף יהודי בודפשט כרבע מאוכלוסיית הבירה, ורבים מהם היו עורכי דין, רופאים, תעשיינים, בנקאים, פרופסורים, אדריכלים, עיתונאים, ציירים ומנצחי תזמורות. כרבע מכלל הסטודנטים באוניברסיטאות היו יהודים, פי חמישה מחלקם באוכלוסייה. מספר היהודים שקיבלו תוארי אצולה היה גדול בהרבה מחלקם היחסי, ועורכיהם של מרבית העיתונים החשובים בהונגריה היו יהודים. יהודים שהיגרו מהונגריה למדינות אחרות, ובהן גם ישראל, הפכו לדמויות משפיעות בכל היבטי החיים – באקדמיה, בכלכלה, בתרבות, בחברה, בספורט ובאמנות.

בניגוד ליהודי הונגריה, הרי שהונגריה עצמה – שנוסדה במפנה האלף הראשון – לא הצליחה להפוך למדינה מודרנית ומשגשגת. מאז מחצית המאה ה-19 היא ספגה שלוש מפלות מדיניות וצבאיות – כישלון המרד בתקופת אביב העמים, ומפלות צבאיות קשות בשתי מלחמות העולם – ואלה הובילו לחלוקתה, לפיזור תושביה בין מדינות אחרות, ולהידרדרות כלכלית, מדינית ותרבותית. ייתכן כי זו הסיבה לידע המועט שלנו על תולדותיה של יהדות הונגריה.

לאחר השואה היו אמנם חוקרים יוצאי הונגריה שהקצו חלק מזמנם לכתיבת קורותיה, אך הם היו מעטים מאוד בהשוואה לחוקרים שעסקו בקורות היהודים במדינות אחרות באירופה. בסוף המאה העשרים חוקרים אלה הלכו לעולמם, והעניין האקדמי בחקר היהדות דוברת ההונגרית הלך ופחת. למרבה הפלא קם בראשית המאה ה-21 דור חדש של חוקרים המתעניין ביהדות הונגריה על אף שלא נולד בה, וספרו של יואב שורק הוא אחת התוצאות של מגמה חדשה זו.

 

דתות יהודיות

תהליכי הגירה והתיישבות יוצאי דופן, ומנהיגות בעלת מאפיינים חברתיים ופוליטיים ייחודיים, הביאו לכך שבהונגריה, ובה לבדה, נוצרו מעין שלוש קבוצות יהודיות שונות זו מזו. בבירה בודפשט ובדרום המדינה גרו בעיקר יהודים מודרנים אשר ביקשו להתערות במרחב ההונגרי ולשם כך נטשו את אורח החיים המסורתי ואימצו רפורמות דתיות, לעתים מרחיקות לכת; בצפון מערב המדינה שילבו אורח רוב היהודים חיים מסורתי, שכלל הקפדה על שמירת מצוות, עם תרבות המערב; ובצפון מזרח הונגריה התרכזו שומרי מצוות שמרנים אשר דבקו במסורת, הביטו בחשש על העולם המודרני ודחו את אלה שביקשו להתקרב אליו.

בין שלוש הקבוצות התפתחה מערכת יחסים מורכבת, והיא שהפכה את יהדות הונגריה ליוצאת דופן. אפילו שלטונות המדינה הכירו בעצמאותן של הקהילות השונות, והיהודים יכלו לבחור לאיזו קהילה להשתייך. על אף שרוב האורתודוקסים התרכזו בצפון המדינה, ורוב הרפורמים – שבהונגריה כונו נאולוגים – התרכזו בדרומה, היו גם ערים שהייתה בהן יותר מקהילה אחת.