המטבעות ממערת התאומים הם חלק מתערוכת הקבע החדשה של המוזיאון, שבו מככבים פסל נחושת של הדריאנוס ושער נצחון מטירת צבי

תצוגת הקבע של מוזיאון ישראל, שתיפתח מחדש ביולי הקרוב, תציג שורה של ממצאים חדשים הקשורים למרד בר כוכבא. החשובים שבהם יהיו שני ממצאים שזכיתי לראות במחסני המוזיאון יחד עם אוצר התקופה הרומית, דודי מבורך: פסל ברונזה מפואר של הדריאנוס קיסר, וכתובת לטינית שהייתה כנראה חלק משער ניצחון מרשים שהוקם לכבוד הקיסר לאחר הניצחון על בר כוכבא. שני המוצגים הללו שיוצגו לראשונה יחד במוזיאון נמצאו לא ביהודה, מרכזו של המרד – אלא באזור טירת צבי שבעמק בית שאן, הוא עמק המעיינות.

סיפור הגילוי של הפסל והכתובת מתחיל בשנת 1975, כשתייר מאמריקה התארח אצל אחותו בקיבוץ טירת צבי. במהלך שהותו, סרק את השטח סביב הקיבוץ בעזרת גלאי מתכות, בתקווה למצוא מטבעות עתיקים. בשלב מסוים הוא אכן מצא מתכת: היו אלה חלקים של פסל ברונזה – פסלו של הדריאנוס. פרופ' גדעון פרסטר נקרא למקום, ולאחר חפירות בדיקה התגלו חלקים נוספים של הפסל. חלקי הפסל הועברו למעבדות מוזיאון ישראל בירושלים, שם טופלו וחוברו. פסל ברונזה זה של הדריאנוס הוא יחיד בעולם – במוזיאון הבריטי בלונדון נמצא רק ראש של פסל דומה שנמצא בנהר התמזה. החפירות הראו שהפסל ניצב בתוך מחנה הלגיון השישי הרומי בתל שלם, ושימש לפולחן הקיסר, שהיה מקובל בצבא הרומי. 

 

כתובת ענק בסככת הגזר

לכאורה, אין לכל זה קשר למרד בר כוכבא; אלא ששנתיים אחרי הגילוי, החליטו חברי קיבוץ טירת צבי לבנות על גבעה באזור סככה לאריזת גזר. בזמן חפירת היסודות לסככה, גילו חברי הקיבוץ כי מתחת למקום המיועד יש קברים מהתקופה הרומית המאוחרת. שוב נקרא פרופ' גדעון פרסטר למקום, הפעם על מנת לבצע חפירות הצלה מטעם אגף העתיקות. במהרה התברר כי האבנים מהם נבנו הקברים נושאות אותיות לטיניות, הגדולות שבהן בגובה של 42 סנטימטר (!) – גודל אות שלא נצפה בשום מקום מחוץ לרומא עצמה.

פרופ' ורנר אק, מומחה בעל שם עולמי לחקר כתובות רומיות ובייחוד כתובות הקשורות לצבא הרומי, הצטרף לפרסטר לחקירת הכתובת ולפרסומה. לדעתם מדובר בחלק מכתובת שעמדה בראשו של שער ניצחון שנבנה כנראה במקום בסופו של מרד בר כוכבא.