במשך עשרות שנים נדד רוב רובו של העם היהודי. יחידים ומשפחות נקרעו ממקומותיהם ונסעו להחיות את נפשם במקומות חדשים שלא הכירו. ארגון היא"ס שם לו למטרה לא להשאיר אותם לבד,  ותולדותיו משקפות את תולדות העם היהודי באותן השנים

בשנים 1914-1881 היגרו למעלה משני מיליון יהודים לארצות הברית בחיפוש אחר חיים טובים יותר מאלה שהיו מנת חלקם בארצות מושבם. המסע ממזרח אירופה לארצות הברית היה מורכב. הם עזבו את העיירה, עברו את הגבול ובמקרים רבים נאלצו להיעזר במבריחים; חצו את האוקיינוס, עברו את הרישום בידי רשויות ההגירה, בדרך אל חיים חדשים מעבר לים.

עד 1892 הגיעו המהגרים לקאסל גרדן שבבּאטֶרי פארק בניו יורק ושם עברו את הליך הרישום וקיבלו את היתר הכניסה אל העיר. הגידול במספר המהגרים והקושי של פקידי ההגירה בניו יורק להתמודד איתו אילץ את רשויות ההגירה האמריקניות למצוא פתרון הולם בהתאם לצורכי השעה. ב-1 בינואר 1892 נפתחה באי אליס (אליס איילנד) תחנת הגירה שאליה הגיעו נוסעי המחלקות השלישית והרביעית. הם הגיעו לשם אחרי שהאניות עגנו במנהטן ושם ירדו נוסעי המחלקות הראשונה והשנייה האמידים יותר, אשר נכנסו למדינה ללא הליכי בידוק או רישום. האי אליס נבחר בשל קרבתו הפיזית למנהטן, אך בה בעת בשל היותו מנותק ממנה. 

המהגרים במחלקות השלישית והרביעית המתינו למעבורות שהפליגו לאי ושם החל הליך כניסתם של המהגרים לניו יורק. פקידי הגירה שנעזרו במתורגמנים שאלו את המהגרים על מצבם המשפחתי והתעסוקתי, על גילם, על מקום מגוריהם בארץ המוצא ועל יעדם בארץ החדשה, על גובהם ועל מצבם הגופני. החל ב-1899 נשאלו המהגרים גם על מוצאם האתני. מהגרים שלא סיימו את הליך הכניסה נשארו ללון במקום, ומהגרים שחלו – אושפזו וקיבלו טיפול רפואי. שני אחוזים בלבד מקרב כל המהגרים לא הורשו להיכנס לארצות הברית והוחזרו לארצות מוצאם. זהו שיעור קטן, אך למהגר ולבני משפחתו היה זה אסון של ממש.

המהגרים הניחו את חפציהם באולם הכניסה ועלו במדרגות לאולם הרישום, ושם נדרשו לעבור סדרה של בדיקות רפואיות שהחלו עם כניסתם לתחנת ההגירה. הרופאים עמדו לצד התורים הארוכים ובמרפסת ההיקפית מעליהם, צפו במהגרים הממתינים בתור, בחנו את התנהלותם וחיפשו סימנים המעידים על חולי גופני או נפשי. כלל המהגרים עברו בדיקת עיניים לשלילת מחלת הגרענת (טרכומה) באמצעות הרמת העפעף. על דש הבגד של המהגרים שנמצאו חולים או שעלה ספק לגביהם ציירו סימן בגיר והם נלקחו לבדיקה גופנית או נפשית נוספת בחדרים צדדיים, לפני שהייתה מתקבלת ההחלטה אם להחזירם לארץ מוצאם או להשאירם באמריקה. ילדים וגברים נבדקו בידי רופאים, ובדיקתם כללה סקירה של איבר המין והמפשעה בחיפוש אחר סימנים למחלות מין וכדי לשלול בקע (הרניה); ילדות ונשים נבדקו בידי רופאות, ובדיקתן לא הייתה פולשנית כשל הגברים, אלא אם נחשדו כחולות במחלות מין.

 

פנים מוכרות

בשנה שבה פתח הממשל האמריקני את תחנת ההגירה באליס איילנד, נוסדה בשנית חברת הסיוע למהגר היהודי – היא"ס (HIAS – Hebrew Immigrant Aid Society). הארגון קם על יסודותיו של ארגון בעל שם דומה שנוסד בשנת 1881 והתפרק שנתיים לאחר הקמתו. העיתוי הזה לא היה מקרי. ארגון היא"ס ביקש להקל ככל האפשר על הטראומה של ההגעה לארצות הברית ולעזור למהגר לצלוח בשלום וללא קשיים מיותרים את הליך הכניסה למדינה. 

אחד הדברים הראשונים שעשה היא"ס היה הצבת נציג מטעמו באליס איילנד כדי שיתווך בין פקידי ההגירה למהגרים היהודים. נציגיו חבשו כובעים כחולים שעליהם רקומים ראשי התיבות היא"ס והם היו אלה שקיבלו את פני המהגרים. הייתה זו קבלת פנים חמה ומרגיעה שביטאה סולידריות ואחווה. הם הסבירו להם את חוקי הכניסה לארצות הברית, תרגמו עבורם מאנגלית ליידיש את שאלות פקידי ההגירה, עזרו להם להמיר את הרובלים או הקרונות לדולרים והעניקו ייעוץ משפטי למהגרים שהרשויות החליטו להחזיר לארץ מוצאם. לנציגי היא"ס באליס איילנד הייתה גם השפעה מרסנת על השלטונות שנטו לדחות את המהגרים ולמנוע את כניסתם לניו יורק.

העזרה שהושיט היא"ס למהגר היהודי חרגה הרבה מעבר לאליס איילנד. לאחר שאושרה כניסתו והוא הגיע לניו יורק, שמרו עליו נציגי היא"ס מפני נוכלים שהמתינו למהגרים במקום שבו עגנה המעבורת מאליס איילנד, ועזרו לו למצוא את קרוביו בניו יורק ובערים אחרות. כמו כן פתח היא"ס לשכת תעסוקה בלואר איסט סייד וכיתות לימוד לילדי המהגרים, העניק סיוע משפטי להגשת הבקשות להתאזרח וגם הוציא לאור עיתון דו-לשוני ביידיש ובאנגלית בשם Jewish Immigrant שהופץ ברחבי ארצות הברית וברוסיה.

הבולט בין נציגי היא"ס באליס איילנד היה אלכנסדר הַרְכַּבִי, חבר תנועת 'עם עולם' שהגיע לארצות הברית ב-1882, ולימים גם חיבר מילון יידי-אנגלי. הוא הוצב באליס איילנד בשנים 1909-1904, שהיו שנות השיא של ההגירה היהודית. ב-1906 יצא הרכבי למסע של חודשיים וחצי לנמלי אירופה כדי להתחקות אחר תלאות המהגרים וגם כדי לשאת ולתת עם חברות הספנות במטרה לשפר את תנאי ההפלגה שלהם. בלחצו ובלחצם של נציגי היא"ס האחרים הסכימה חברת הספנות הגרמנית הפאג (HAPAG) להתקין באוניותיה שלטים ביידיש ועליהם תקנות האנייה, ובמקרים מסוימים גם לספק למהגרים היהודים אוכל כשר במהלך ההפלגה.

עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה גדל היא"ס מארגון מקומי שסייע למהגר היהודי באליס איילנד ובלואר איסט סייד לכדי ארגון ארצי עם משרדים בכל ארצות הברית. אירווינג האו מציין בספרו המופתי 'עולם אבותינו' שב-1912 ביקרו יותר מ-150 אלף איש בלשכת המודיעין של היא"ס בניו יורק, מספר המהגרים שקיבלו סיוע באותה שנה הגיע לכ-15 אלף ובכיתות לימוד שפעלו בשבת אחר הצהריים למדו כ-4,000 ילדים.