מנשה בן ישראל היה לא רק השכן של רמברנדט אלא כנראה גם המורה שלו בענייני עברית ומקרא 

הצייר ההולנדי רמברנדט ואן רין (1606 – 1669), אחד האמנים המפורסמים ביותר בתולדות הציור, היה לא רק בן תקופתו של מנשה, אלא גם גר בשכנות אליו, באותו הרחוב באמסטרדם, החל מ-1632. כמו מנשה, גם רמברנדט רחש חיבה עזה לתנ"ך, כפי שניכר מציוריו המקראיים הרבים. אולי מגוריו ברובע היהודי של העיר הם הסיבה לכך שברבים מן הדיוקנאות שצייר מופיעים תווי פנים יהודיים, ובאחד הציורים אפילו נראית קבוצה העומדת מחוץ לבית כנסת.

את הרופא אפרים בּוּאֶנוֹ, שהופיע ברבים מציוריו של רמברנדט, מזכיר מנשה כחבר משותף. רמברנדט היה גם זה שאייר את פירושו של מנשה לספר דניאל, Piedra Gloriosa – "אבן יקרה" (על שם האבן המבשרת את מלכות המשיח בסוף חלומו של נבוכדנצר) – בהדפסי גלופה של חלום נבוכדנצר, חזון יחזקאל, חלום יעקב והקרב בין דוד לגלית. הדפס מפורסם של מנשה משנת 1636 נחשב במשך זמן רב לסקיצה הראשונית לדיוקן התלוי במוזיאון ההרמיטאז' בסן פטרסבורג, אם כי דיוקן זה אינו נחשב היום, לדעת הרוב, לדמותו של מנשה.