לא כל יהודי שנתלה על ידי שלטונות המנדט היה לוחם חופש נערץ. סיפורו של יוסף זליקוביץ הוא אגדת גנגסטרים מקומית ועקובה מדם, שמעוררת שאלות רבות על ה'הגנה' שהסתירה ושיתפה פעולה

בבית העלמין הישן של חיפה מצויה מצבה צנועה, כמתביישת לספר את סיפורו של הקבור תחתיה. על המצבה נחרת:

פ"נ יוסף ב"ר אברהם פישל זליקוביץ
נפטר כ"ה אדר א' תש"ג
בשנת 30 לחייו
ת.נ.צ.ב.ה.

על הקבר אין אבנים וניכר שאיש אינו פוקד אותו. כשהובא למנוחות נכרה קברו של יוסף זליקוביץ במרחק מה מקברים אחרים (חלקה א', שורה 75, קבר מס' 34]) כאילו ביקשו בני משפחתו לשמור סוד. לא הרחק ממנו ניצבת מצבתו של מרדכי שוורץ, שוטר עברי במשטרת פלשתינה שהועלה לגרדום בכלא עכו בשנות הפורענות של מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (1936-1939). המצבה של שוורץ מחודשת, אבנים מונחות עליה כמסמנות 'קברך נפקד', ועליה נחרת "נפל חלל למען המולדת ונהרג על ידי הבריטים".

סיפורו של זליקוביץ, שהועלה לגרדום בכלא עכו בהיותו צעיר לימים (לפי עדותו של אפרים כ"ץ, בן אחותו, זליקוביץ הוא יליד 1908 והיה בן 34 במותו), יש בו לפרנס כתבות אחדות. הוא היה איכר ביום ובלילות רכש נשק מכפריים ומבדואים ערבים שהכיר, הן ממערב לירדן והן ממזרחו; הוא היה בקיא במנהגי הפלאחים והבדואים שהתגוררו בעמק הירדן ושלט שליטה מלאה בשפתם; עוז רוחו נודע לאנשי ארגון ההגנה וגם ליגאל אלון מפקד הפלמ"ח. אלון צירף את זליקוביץ לקבוצת לוחמים שיצאה לפעולה בסוריה ובלבנון בלילה שבין השבעה לשמונה ביולי 1941, בתיאום עם הבריטים ובשיתוף פעולה עמם, במטרה לפגוע בצרפתים אנשי משטר וישי, ששיתפו פעולה עם גרמניה הנאצית. זליקוביץ פעל לבד, בליווי מורה דרך דרוזי, תחת פיקודו של יגאל אלון. משימתו הייתה לנתק את קווי הטלפון בין ג'דידה לצידון.

זליקוביץ היה איש אמיץ ורעו של המשורר ירמיהו רוזנצוויג, בן המושבה מנחמיה, ששירו 'על הגורן בליל לבנה' מושר גם בימינו. מספר זיכרונותיו של רוזנצוויג 'מלחמיה – מנחמיה על חוף ירדן' עולה ששניהם התנדבו לבקשת ארגון ההגנה להגנת ירושלים בימי מאורעות תרפ"ט.

אבל היו גם מעללים לא-לאומיים בהחלט: זליקוביץ, כך מספרות שמועות עקשניות, רצח יחד עם רוזנצוויג את שומר המושבה לוי ורשאי, או למזער סיפק לרוזנצוויג אקדח. הרצח בוצע על רקע רומנטי, משום שאחת מבנות המושבה, בת שבע לבית פנטורין, ניתקה את קשריה עם רוזנצוויג לאחר שהתאהבה בלוי ורשאי. זליקוביץ היה איש גאה, מהיר חמה וחם מזג, וגם מאהב שלא בחל בקיום קשרים אינטימיים עם נשים נשואות. לקשרים אסורים אלה נתן ביטוי בגלוי כשהיה אסיר בכלא עכו והמתין לביצוע גזר דין מוות בתלייה על פרשת רצח אחרת – שבה נרחיב בהמשך – של שלמה יצחק רוזנפלד, יו"ר הוועד במנחמיה, ושל בנו בר כוכבא.