כשהכל צהלו על ההחלטה לייבש את אגם החולה פנחס רוטנברג ראה בה קללה. בעיני הזקן מנהריים משמעות הייבוש הייתה מוות לחלום תחנת הכוח שתוכננה לשנות את פני הארץ

ראשית המנדט הבריטי בארץ ישראל נחרתה בזיכרון היישוב כתקופה של עלטה כמעט מוחלטת. רחובות הערים והכפרים הוארו בנרות ובפנסי נפט, וכל תושבי הארץ נשענו על טכנולוגיות פרימיטיביות ודלות. מעט המשאבים שהיו בארץ לפני מלחמת העולם הראשונה נכחדו במהלכה. תום המלחמה בישר את חידוש העלייה לארץ, והעלייה השלישית הביאה עמה רבבות עולים. מפעלי תעשייה ראשונים החלו לקום, והמרחב העירוני התרחב במהירות. הביקוש לחשמל הלך וגבר כיסוד חיוני בהתפתחות הכלכלית, הבריאותית והחברתית.

היישוב התקשה להתמודד עם הצרכים החדשים ללא תשתיות מודרניות. משאבות מים, מפעלים, בתי חולים ובתי קירור למסחר חקלאי נזקקו לאנרגיה, ומשק החשמל הפך לאחת הסוגיות הבוערות בשנות העשרים.

 

חזון החשמל

פנחס רוטנברג נולד ב-1879 באוקראינה והוסמך כמהנדס במכון הטכנולוגי בסנט פטרבורג. הוא היה פעיל בתנועה המהפכנית ברוסיה, ולאחר מרידת הנפל ב-1905 עבר לאיטליה וממנה לארצות הברית. הוא השתלב בתנועה הציונית, וחזונו היה לרתום את מקורות המים בארץ ישראל כדי לייצר בעזרת הפרשי הגובה הטבעיים חשמל הידרו אלקטרי אשר יאיר את הארץ וישנה את פניה.

ב-1919 הגיע רוטנברג לארץ ישראל והתמקד בסקירת מקורות המים. בקיץ 1920 יצא לאור תזכיר שכתב בעברית ובאנגלית תחת הכותרת "משק המים בארץ ישראל". הוא העריך כי יש סיכוי למצוא מקור אנרגיה זול, וכי חשמל יסייע להתפתחותה הכלכלית של הארץ, יגביר את התעסוקה ואף יתרום לזכות קניין על הקרקע הסמוכה לתחנות הכוח. עוד כתב כי החשמל יביא ברכה גם למגזר הערבי וישפר את מערכת היחסים בין העמים. האתרים שרוטנברג הציע להקמת תחנות כוח היו הירקון והירדן. במסמך יוחד פרק לעמק החולה, שייבוש ביצותיו יהפוך אותו לאזור מהפוריים בארץ כך שאפשר יהיה ליישב בו כחמישים אלף איש. רוטנברג הציע להניח מסילת ברזל ממטולה לצמח שתחובר למסילה לחיפה, וכך אפשר יהיה להתגבר על הבידוד הגאוגרפי. אגם החולה ייסכר כדי לאפשר פיקוח על זרימה שוטפת של מים לכנרת. הפרש הגובה בין החולה לכנרת הוא 275 מטר, והמים הזורמים יזינו את תחנת הכוח שתוקם על הירדן גם בעונות שחונות, ויבלמו הצפות בעונות גשומות.

להיטותו של רוטנברג לחשמל את הארץ הניבה פרי. הוא השיג את תמיכתם של הלורד רוּפוּס דניאל אייזקס, המרקיז הראשון מרֵדינְג, ושל סר אלפרד מונד, הברון הראשון מלצ'ט, שניהם בריטים. ממשלת המנדט בראשות הנציב העליון הרברט סמואל העניקה לרוטנברג ב-1921 אישור להקים את חברת החשמל, וב-1923 נוסדה חברת החשמל הארץ ישראלית. הברון רוטשילד וקרן היסוד סייעו כלכלית בהקמת הפרויקט.