ינאי היה כינויו של החבלן המוכשר ביותר באצ"ל. גם מי שהכיר אותו – על אף משטר המידור החמור של הארגון – לא ידע כי הלוחם שהיה מעורב בפעולות הגדולות נגד הבריטים היה למעשה מרגל מטעמם. החדירה לארגון, הפעולות שסוכלו והמצוד אחר הבוגד

בצהרי יום שני, כ"ג בתמוז תש"ו (22.7.1946), נשמע בירושלים פיצוץ אדיר. מטעני חבלה שפוצצו במלון המלך דוד גרמו לקריסת אגפו הדרומי והותירו ענני אבק. 91 בני אדם נהרגו ורבים נפצעו. מספר ההרוגים הגדול נחשב לכישלון של תנועת המרי העברי שיזמה את הפיצוץ, וכתוצאה ממנו השתנתה מדיניות הבריטים בארץ והשתנתה גם מערכת היחסים בין המחתרות. האירוע פירק את תנועת המרי העברי שבה פעלו ההגנה, האצ"ל והלח"י בשיתוף פעולה.

בעת הפקת הלקחים שנעשתה לאחר הפעולה ובמחקרים שנערכו במהלך השנים התברר כי מרגל בריטי הצליח להתברג לתפקיד בכיר באצ"ל ואף שימש סגן מפקד הפעולה במלון המלך דוד. עוד התברר כי לעצם קיומו של המרגל היה חלק בתוצאות הקשות של הפעולה.

 

גישושים

היינריך (יחיאל) ריינהולד נולד בגרמניה ב-1916, עלה לארץ ב-1933 וב-1939 התגייס ליחידת הנוטרים של משטרת היישובים העבריים ושירת בצפת. בעת שירותו פגש את מקס שינדלר, קצין משטרה יהודי, והשניים קיימו קשרי מכתבים הדוקים. שינדלר היה מקורב לבולשת הבריטית – ה-CID – ובאופן טבעי השניים התרועעו עם קצינים בריטים רבים. אחד מהם היה נורמן טלבוט, קצין מוערך בבולשת הבריטית שריינהולד התכתב עמו גם לאחר שטלבוט הוצב בירושלים. ב-1940 העביר ריינהולד בקשה לשרת בתפקיד מיוחד בבולשת הבריטית. מה היה טיב התפקיד? הדבר לא מצוין במסמכים, אך מארכיון ההגנה עולה כי הוא ביצע עבור הבולשת שליחויות עלומות בשנים 1941-1942, ובין היתר נשלח פעמים אחדות לסוריה. בשובו מאחת השליחויות הוא נעצר בעין גב ושוחרר בהתערבות הבולשת.

על פעילותו בתקופה זו אפשר ללמוד משני אירועים. בראשית 1942 גויס ריינהולד לצבא הבריטי ונשלח למחנה סרפנד, לימים צריפין. הוא נפגש עם חייל יהודי שבחזקתו היו מסמכים שנחשבו מועילים, ובהם מפות מחזית אל-עלמיין שבמצרים ומפת אזור ביר חכים שבלוב. ריינהולד נטל ממנו באמתלה כלשהי את המסמכים ומסר אותם לאצ"ל. לאחר שהמסמכים חזרו לידיו הם נעלמו לגמרי. מארכיון ההגנה עולה כי אנשי שירות הידיעות של הארגון סברו שריינהולד מסר את המסמכים למפעיליו הבריטים בבולשת.

במלחמת העולם השנייה שירת ינאי בשורות הבריגדה היהודית והוצב בהולנד ובבלגיה. ב-1945 נפקד ריינהולד מבסיסו ללא רשות וניהל מסע עלום בבלגיה, בצרפת, בגרמניה ובאוסטריה. בהגנה חשדו כי הבולשת הבריטית החדירה סוכנים ליחידות יהודיות שרוב חייליהן היו אנשי ההגנה, ועננת חשדות כזו רבצה על ראשו של סמל היינריך ריינהולד. צבי ברנר, ממפקדי ההגנה בחיפה, סיפר כי ריינהולד הופיע פעם בפלוגה שלהם עם המלצה מסמל הפלוגה אליהו הרשקוביץ שכתב לברנר כי מדובר במדריך טוב אבל צריך להיזהר ממנו כיוון שהוא חשוד בקשרים עם ה-CID. ברנר לא לקח סיכון, התלונן על כישורי ההדרכה של ריינהולד והוא הוחזר למחלקתו בבריגדה.