בעוד שסיפורים גדולים נוטים להתפרסם ולהדהד, ארכיונים מכילים לעתים קרובות לא מעט רישומים יבשים. אבל לפעמים, כשיודעים איך לקרוא אותם, הם מספרים סיפור. לפעמים שורות ריקות במחברת הן רישומם האחרון של ילדים אשר גורשו או נרצחו

פנקסי רישום הם מקור לא אכזב למחקר גנאלוגי והיסטורי. חוקרי תולדות המשפחה יכולים לשאוב מידע רב מרישום לידות, נישואין, גירושין, פטירות ושאר רישומי אוכלוסין למיניהם. רישומים אדמיניסטרטיביים של מערכות ביורוקרטיות – כמו אלה שבהם מפורטים חייבי גיוס, משלמי מסים ויומני בית ספר – יכולים אף הם לשמש מקור למחקרים גנאלוגיים, כלכליים וחברתיים. אולם לעתים חומרים 'יבשים' מסוג זה יכולים גם לספר סיפור, אם רק יודעים להקשיב. מקרה כזה הוא פנקס רישום התלמידים בבית ספר 'תלמוד תורה' בהמבורג, שאפילו מראה דפיו מספר סיפור.

בראשית המאה ה-19 הורשו תלמידים יהודים מהמבורג, ומהקהילות האחיות אלטונה וונדסבק, לבוא בשערי בתי הספר הלא יהודיים בעיר, והאגף השמרני בקהילה, שחשש מהתפשטות התופעה, פעל להצבת אלטרנטיבה. ב-1805 הקים מנחם מנדל פרנקפורטר, מראשי הקהילה וסבו של הרב שמשון רפאל הירש, את 'בית הספר לעניים יהודים תלמוד תורה', מוסד אורתודוקסי, שתלמידים עניים למדו בו בחינם. לאורך השנים השתנה המעמד הרשמי של המוסד פעמים אחדות, ובסוף שנות השישים הכיר בו משרד החינוך של המבורג כמוסד המוסמך לבחון את תלמידיו בבחינות גמר. גם מיקום המוסד השתנה בשל מעברם של יהודים רבים לשכונות חדשות. לצד בית הספר 'תלמוד תורה' הוקמו מוסדות יהודיים נוספים, וילדים יהודים רבים למדו בבתי ספר לא יהודיים, אך 'תלמוד תורה' נותר המוסד היהודי המוביל בהמבורג. אחדים ממנהליו היו מראשי הקהילה, ואופיו כמוסד אורתודוקסי לבנים נשמר לאורך 137 שנות קיומו.

 

דרמות בפנקסי רישום

הפעילות הענפה של בית הספר מתועדת בארכיון המוסד, השמור בארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי. הארכיון כולל בין השאר פרוטוקולים של הנהלת המוסד, התכתבויות עם רשויות החינוך, הגשה לבחינות גמר ופנקסים של רופא בית הספר.

פנקס רישום התלמידים שבו אנו עוסקים לא שימש את המורה בכיתה, אלא נשמר במזכירות בית הספר. פרטיה של כל כיתה נרשמו מדי שנה בעמוד נפרד בפנקס. בראש העמוד צוין שם המורה, ומתחתיו הופיעה טבלה שכללה את רשימת התלמידים ופרטים אדמיניסטרטיביים בסיסיים. פרטים אלה מהווים מכרה זהב לחוקרים. כתובות התלמידים מאפשרות למפות את המקומות שבהם גרו יהודים באותה תקופה; מקום הלידה מעיד על דפוסי הגירה חיצוניים ופנימיים; ושמות ההורים מסייעים למחקר גנאלוגי העוסק בשורשי משפחות. הארכיון משמש כמובן תשתית גם למחקרים העוסקים בתולדות החינוך היהודי בגרמניה. די ברפרוף קל בדפי הפנקס כדי להתרשם מהצפיפות בכיתות – יש אפילו שנים שבהן לא הספיקו 41 השורות שבעמוד לרישום כל תלמידי הכיתה.

הפנקס שבו בחרנו הוא הפנקס האחרון, המגולל את סיפור שנותיו האחרונות של המוסד, בתקופת השלטון הנאצי. ההגירה הגדולה של יהודי גרמניה באה לידי ביטוי בפנקס בקו שנמתח על שמות תלמידים רבים, המעיד על כך שהם היגרו מגרמניה במהלך שנת הלימודים. בין העוזבים היו כאלה שהיגרו עם משפחתם, ואחרים שעזבו את גרמניה במסגרת משלוחי הילדים – הקינדרטרנספורט.

אך זהו רק פן אחד של הסיפור. ערב עליית הנאצים לשלטון רק כארבעים אחוז מילדי היהודים למדו במסגרות יהודיות, אך לאחר ליל הבדולח הורחקו התלמידים היהודים מבתי הספר הכלליים. עוד קודם לכן הופסק המימון הממשלתי לרוב בתי הספר היהודיים, דבר שהוביל לסגירתם. התוצאה היא שברשימות התלמידים בבית הספר 'תלמוד תורה' נוספו תלמידים חדשים רבים, ואלה מילאו את מקום המהגרים ואף הגדילו משמעותית את מספר התלמידים במוסד. רוב התלמידים החדשים באו מבתים ליברליים, והמוסד נאלץ להתמודד עם ציבור תלמידים שונה מזה שהורגל בו. "עברתי מבית ספר שבו כינו אותי 'יהודי' לבית ספר שבו כינו אותי 'גוי'", סיפר לימים אחד התלמידים. לאחר ליל הבדולח קלט המוסד גם ילדים שהוגדרו כיהודים לפי חוקי נירנברג, אף אם לא הוגדרו כך לפי ההלכה. ילדים שלא היו יהודים על פי דתם קיבלו פטור מלימודי קודש. בנוסף, לאחר סגירת בתי הספר לבנות מופיעות גם בנות בדפי הרישום.

רדיפת היהודים באה לידי ביטוי גם במקומות המגורים. באפריל 1939 חוקק חוק שאסר על לא יהודים להשכיר דירות ליהודים, וב-1941 חויבו מרבית היהודים לעבור ל'בתי יהודים'. כדי להתמודד עם השינויים התכופים בכתובת המגורים הודבק דף עם נתונים מעודכנים על גבי הטור המקורי בפנקס.

במחצית השנייה של 1941 נאסרה בהדרגה הגירת יהודים מגרמניה, אך עזיבת התלמידים את בית הספר המשיכה – הפעם בעקבות שילוחים 'למזרח'. בתחילת 1942 נותרו בבית הספר 81 תלמידים בלבד, לעומת כ-1,300 תלמידים שהיו בו שלוש שנים קודם לכן. בסוף יוני נסגרו כל בתי הספר היהודיים בגרמניה. 76 התלמידים שנותרו במוסד קיבלו תעודה על סיום לימודיהם. רובם נשלחו למחנות.

אין לך מנוי לסגולה?

זו ההזמנות להצטרף למנוי בעברית או באנגלית ולקבל גישה לכל הכתבות באתר, את הגליון המודפס הביתה בדואר ועוד שלל הטבות מפתיעות

לרכישת מנוי

כבר מנויים? התחברו

מוזמנים לשתף