איך הגיע דגם גבס של מערת המכפלה בחברון לחדר עבודתו של חוזה המדינה, ומה הוא מלמד אותנו על הקשר בין קהילת יהודי חברון לתנועה הציונית ולמי שעמד בראשה?

בחדר העבודה של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל, שהועבר בשלמותו למוזאון הרצל בירושלים, מונח על אחד המדפים מוצג מעניין – דגם גבס קטן של מערת המכפלה בחברון. בתיק המתעד את המוצגים לא נכתב מתי וכיצד הגיע הדגם לידי הרצל. בהנחה שמדובר בחפץ אותנטי שאכן היה שייך להרצל אפשר לשאול מה הייתה רמת ההיכרות שלו עם יהודי ארץ ישראל בכלל ועם הקהילה היהודית בחברון בפרט, מה היה יחסה של קהילת חברון להרצל ולמשנתו, והאם התקיים מפגש בין הרצל לאנשי חברון בחו"ל או בעת ביקורו בארץ ב-1898.

 

תומכים מרחוק

מגוון מקורות מלמדים כי כבר עם פרסום ספרו 'מדינת היהודים' נרקמו קשרים בין הרצל למשכילים ציונים בני הארץ, ובהם בן ציון אמזלג ויוסף בן שמחון מיפו, יואל ברשד ויעקב יוסף אפריאת מצפת, אשר ומנחם פיזם ושמואל יונה אלקלעי מטבריה, אפרים כהן רייס, אליעזר בן-יהודה ודוד ילין מירושלים ואלתר אשר ריבלין ומלכיאל מני מחברון. הרצל אף התבטא בשבח בני הארץ עוד קודם שביקר בה:

ארץ אבותינו עוד ישנה היום במציאות. לא בעמקי תהום היא. יש אנשים החיים בה ועובדים בה ברינה. האדמה העתיקה מחדשת את נעוריה בעמל עובדיה החרוצים. היא עוד תצמיח פרחים, עוד תשא פרי, ואולי יבוא יום מן הימים ותצמיח גם אושר וכבוד ליהודים (אהרן ורדי, 'מלכי בציון – פרשת מסע הרצל בארץ ישראל וזכרונות עדי ראיה', עמ' 50).

חיים מיכל מיכלין, ממשכילי ירושלים, ציין כי בין הרצל לאגודות הציוניות הראשונות בארץ הייתה התכתבות ענפה, אך עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נאלצו חברי האגודות להשמיד את המכתבים שבידיהם מחשש להתנכלות השלטונות. אחד המכותבים היה ד"ר אהרן יוסף ירמנס, רופא שעלה לארץ ב-1890 עם זוגתו חנה. בעת שהותו באיסטנבול הזמינו אותו יהודי חברון לשמש רופא בקהילתם. בתו, שרה ראובני, סיפרה כי בתקופת מגוריהם בחברון התארחו בביתם משכילי היישוב החדש ועסקניו, ובהם זלמן דוד לבונטין, שמעון רוקח, ארתור רופין, דוד ילין, מאיר דיזנגוף, ישעיהו פרֶס ואליעזר בן-יהודה. ב-1905, לאחר שאשתו והילדים עברו לירושלים לצורך חינוכם, הצטרף גם הוא אליהם. דוד תדהר כתב עליו:

השתתף בנפשו ובכספו בכל יוזמה ומפעל שהיה בהם משום קידום כלכלי ותרבותי של היישוב העברי בארץ ישראל. חתם יחד עם אפרים כהן, וילהלם גרוס, דוד ילין, יחיאל מיכל פינס, זאב יעבץ ואברהם משה לונץ על מכתב עידוד מירושלים לד"ר הרצל לרגל צאת ספרו 'מדינת היהודים' … כן השתתף בכרוז עידוד להרצל לקראת ביקורו בארץ כדי להשתיק את שוטניו (דוד תדהר, 'אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו', כרך שלישי, עמ' 1228).

על אותו גילוי דעת חתמו גם אליעזר בן-יהודה, הרב ד"ר אליעזר הלוי גרינהוט והרב אליהו מני מחברון.

 

בסוד הביקור

הרצל ביקש לשמור בסוד את דבר נסיעתו ארצה מחשש שהשלטונות העות'מאניים יפגעו במפעל ההתיישבות שקדם לפעילותו. מתי מעט ידעו על בואו, ואף הם התבקשו לשמור את הדבר בסוד, אך למרות הכל התכנית התגלתה למשטרה העות'מאנית והיא מינתה את סוכנה מנחם מנדל קרמר לעקוב אחר מהלכיו של הרצל במשך כל הביקור.