הוא התחיל כבית יתומים, הפך לבית ספר, היה בסיס של גדוד תותחנים, ובימי מלחמת השחרור אירח פליטים מקיבוצים מבודדים. קורות חייו של מתחם מנזר רטיסבון

לאן נוסעים?

מנזר רטיסבון
מנזר ותיק במרכז ירושלים

 

שמועות מספרות כי שכנתנו הצפונית לבנון היא ארץ יפה, ירוקה וציורית, במיוחד על רקע הלבנט המאובק שכולנו שקועים בו. מה חבל שמשחר בגרותה ועד ימינו מצליחים בניה לחרב את יופייה ואת עתידה במו ידיהם במלחמות אזרחים נשנות ועקובות מדם.

סיפורנו מתרחש בירושלים, אך שורשיו נטועים אי שם בהר הלבנון צחור הכיפות. גם סיפור זה, כצפוי, מתחיל במלחמה מקומית שהתחוללה באמצע המאה ה-19 בין הדרוזים למָרונים הנוצרים בעקבות סכסוך על שליטה ומעמד. המרונים נטבחו באופן יסודי על ידי הדרוזים, עד שב-1861 הצליח השלטון העות'מאני, בסיוע לחץ לא מתון של מעצמות אירופה, להרגיע את הרוחות. תוצאות רצח העם היו דלדול משמעותי בתפוצה הנוצרית בלבנון, ועשרות אלפי יתומים מרונים הסתובבו מוכי הלם ורעב ברחובות הרי השוף.

כיוון שהמרונים הם נוצרים, נחלצו לעזרתם אירופים מזועזעים ורבי חסד וחילצו ילדים וילדות ממלתעות התופת לחופי מבטחים, כלומר לבתי יתומים באזורים קצת פחות עצבניים של המזרח התיכון. רבים מהילדים הגיעו לירושלים, שבה התחוללה אז תחרות סמויה בין גופים נוצריים מי מהם יבנה ליתומים האומללים בית אבן גדול ויפה יותר, ועם נוף מרגיע יותר לעצביהם הרופפים. חלק מהמוסדות האלה מוכרים לקהל הישראלי עד היום, ובהם בית היתומים שנלר שפתחו הגרמנים הלותרנים ב-1861 על הר גבוה הצופה לירושלים. הקתולים לא פיגרו בפרויקט החמלה והחסד, וב-1865 חנכו נזירות האחיות ציון הצרפתיות שלוחה חדשה למנזר שלהן בעין כרם ובה בית יתומות במתחם שפעיל עד היום. שלוש שנים אחר כך הציעו האחיות הדיאקוניסות מענה פרוטסטנטי הולם והשיקו את בית היתומות המפורסם טליתא קומי במרחק מה מהחומות.

 

אופנת בתי היתומים

בשלב זה של הסיפור נחלץ האב הישועי אלפונס רטיסבון, ממקימי מסדר האחיות ציון, להשלים את מעגל ההצלה ופתח ב-1874 בית יתומים קתולי לבנים בעיר העתיקה. רטיסבון, שהיה יהודי מומר צנוע ובעל חזון וחיבה לפרויקטים, שאף להוציא את היתומים הדחוסים בין החומות לבית קבע גדול עם בית ספר מקצועי דה לוקס שיאפיל על כל המוסדות האחרים. לאחר שיטוטים וחיפושים הוא שם עין על חלקה גבוהה בבעלות הפחה הירושלמי שהצטיינה בתצפית פנטסטית לעיר העתיקה ממערב. בצפון החלקה עמד מגדל שמירה ואיתות משנות השלושים של המאה ה-19 שחלש על דרך גב ההר.

אחרי תהליך רכישה ארוך ומפרך שכלל הסדרת רישומי טאבו וחופן של בקשישים מתבקשים, החלה ב-1876 הקמתו של המבנה העצום. חזיתו תוכננה להימתח לאורך כמעט מאה מטרים עטורי יפעה פסידו רנסנסית עם נגיעות בארוק איטלקי וקורטוב אלמנטים רומנסקיים. היתומים הממתינים כחכחו בנימוס ושאלו אם אפשר אולי להשקיע קצת פחות בפנלים ולזרז את הפתיחה, כי אין להם ממש איפה לגור בינתיים. בעקבות זאת נחנך המנזר ובית היתומים על שם פטרוס הקדוש של מסדר האבות של ציון בטקס רב רושם ב-1884, למרות שרק האגף הצפוני עמד על מכונו. שבע שנים נוספות ולא מעט תרומות נדרשו כדי להשלים את כל העסק ולהוסיף חלקים נוספים למבנה, אך רטיסבון כבר מת אז ולא זכה לראות את כל זה.