ההיסטוריה של יפו העתיקה מתחילה לפני אלפי שנים. נחשפו בה ממצאים ארכאולוגים מלפני 3,700 שנה, ויש בה גם דרישת שלום ממלכי מצרים שהותירו אחריהם סיפור כתוב על כיבוש העיר בתחבולות

לאן נוסעים?

יפו העתיקה
גן ארכאולוגי בלב פארק על תל עתיק

 

אתרע מזלה של העיר יפו לסבול מדימוי לא מחמיא בעליל: אחותה הזקנה והמשעממת של תל אביב. האחות הצעירה הנהנית מזוהר עלומים טרנדי שהוא תוצאה ברורה של ביטחון עצמי מופרז. אנו, עם כל הכבוד, התכנסנו כאן היום כדי להתרפק דווקא על האחות הקשישה שהוד הקדומים שלה קצת נשכח לאחרונה, ולא בצדק.

שמועות מספרות כי יפו נקראה על שם יפת, בנו השלישי והיפה של נח, מפני שהוא היה הראשון שבנה אותה כעיר נמל לחוף הים התיכון. קשה לאשש או להפריך טענה זו, אך מדובר בהחלט בעיר עתיקה עם קבלות בנות אלפי שנים. בין השאר נחשפו בה שריד נאה של חומה עם חלקלקה מהמאה ה-18 לפסה"נ; ביצור העונה לשם 'שער רעמסס' מהמאה ה-17 לפסה"נ ושרידי יישוב מהמאה ה-16 לפסה"נ. העיר גם מוזכרת בספר יהושע (י"ט, מ"ו) בתיאור הגבול של שבט דן, ובל נשכח את יונה הנביא שירד לברוח לתרשיש דרך נמל יפו.

 

סוכן כפול

לתמהים על הקשר בין יפו לרעמסס, הידוע בכלל כמלך מצרי, נגלה כי ארץ ישראל ידעה מאות שנים של כיבוש מצרי בימי שושלות הפרעונים עד לפני 3,000 שנה. בשיא כוחם שלטו המצרים על שטח עצום שהשתרע בקשת רחבה מסודן עד נהר פרת. אחד הבולטים מבין הפרעונים, המלך תחותמס השלישי, זכור בתולדות יפו כשליט מחוכם שהצליח לכבוש את יפו בתחבולות מלחמה בשנת 1457 לפסה"נ.

הסיפור כולו מופיע על פפירוס מצרי עתיק שנכתב בכתב ההִיֶרָאטִי המצרי העתיק, והפפירוס עצמו שמור היום במוזאון הבריטי בלונדון. אגיפטולוגים מומחים טוענים כי מדובר באגדה שבסך הכל נועדה לפאר את שמו של תחותמס, אבל אנחנו כמובן לא ניתן למחקרים להרוס לנו את הכיף.

העלילה מספרת על מושל העיר יפו שהחליט לצפצף על תחותמס השלישי, ששלט אז בארץ ישראל, והפסיק לשלוח לו את כספי המסים. תחותמס, שכבר אכל מורדים כאלה לארוחת בוקר, שלח באופן מיידי גדוד שיחסל את המרד ועל הדרך יחסל גם את המושל. אלא שהפתעה לא צפויה חיכתה לגדוד בדמות חומה בצורה וחפיר בלתי עביר. בתגובה שלח תחותמס גדוד נוסף בראשות צֶחוּתִי, אחד משרי הצבא שלו שידע לחולל פלאים באירועים מסוג זה שיצאו משליטה. הלה סקר היטב את השטח, דיבר עם מי שדיבר ולבסוף גיבש תכנית פעולה יוצאת מן הכלל שלמענה הוא שב למצרים וביקש מתחותמס את השרביט שלו.

עכשיו ככה, שרביט בימי קדם היה האוצר החשוב ביותר של המלך, כלומר שווה ערך לטלפון נייד היום – הוא לא יצא מהבית בלעדיו ולא מסר אותו לאיש, ואם הוא נשבר או אבד אז הלך עליו. בנסיבות כאלה לא עלה על דעתו של תחותמס למסור את השרביט שלו לאיש, אבל אחרי שצחותי הסביר לו כי זה או השרביט או יפו, וכי מדובר בהשאלה לזמן מוגבל בלבד, הוא השתכנע וניאות לשתף פעולה.