בשטח יפה, בין מזרקה וחנויות, עומד לו שוק בן חמש סמטאות. ומי נמצא בשוק? סיפורו של שוק המוריסטן בעיר העתיקה
 

לאן נוסעים?

שוק המוריסטן
שוק ברובע הנוצרי בעיר העתיקה של ירושלים

 

תודו שלא שמתם לב כי לאחרונה חגג שוק המוריסטן שברובע הנוצרי בירושלים את יום הולדתו ה-123 בשקט ובחוסר כל עניין ציבורי. חלקכם, אויה, אפילו לא שמע על השוק הזה, אבל אל תיפול רוחכם ואל תתבאס נפשכם על כי לא ציינתם את האירוע או התוודעתם למוסד הנכבד, שכן בעיר בת 3,000 שנה שגרים בה זקנים החולמים בארמית, שוק צעיר בסדר גודל של פחות ממילניום לא ממש נחשב. לכבוד הגיל המופלג, על אף שאינו עגול, החלטנו להקדיש לו הפעם את המדור, ולו רק בגלל שהוא השוק עם השיק הכי אירופי בירושלים, המשכנע אפילו את העקשן שבתיירים כי ללבנט המזוהם יש בכל זאת פוטנציאל.

 

איף יו וונט טו שוק – שוק

בסמטה הראשונה חנות לא קטנה, בה כל היום משפחת דג'אני תיירים מושכת, והסחורה השופעת למדרכת נשפכת.

לו סיפרתם לירושלמים בדקות האחרונות של המאה ה-19 שתכף יקום שוק מודרני ענק על גבעת העפר הלא ברורה בלב הרובע הנוצרי הם היו צוחקים לכם בפרצוף. מדובר היה בשטח מת בגודל של כמעט שלושה מגרשי כדורגל שנפער אל העולם בעקבות רעידות אדמה והזנחה פושעת מצד עירייה שהמוטו שלה היה: אם זה נהרס, עדיף לא לגעת. תמונות עגומות מהימים ההם מלמדות על מרחב מכוסה ערמות עפר וחורבות ששימש כמתחם פיקניק למשפחות מעוטות יכולת וכשירותים ציבוריים לחמורים אבודים.

אלא שמפנה המאה העשרים הביא עמו תקופה של בנייה וחידוש, והכנסייה היוונית האורתודוקסית – שקנתה מאמצע המאה ה-19 כל בדל אדמה שהועמד למכירה – שמה את עינה על המרחב העצום המתבזבז לו בלוקיישן הטוב ביותר בעיר, בין שער יפו לכנסיית הקבר. בכיר בכנסייה בשם אֶבתימיוס החל להעביר אז את זמנו בין תפילת הבוקר לליטורגיית הצהריים בעלעול במגזיני נדל"ן ועיצוב, וכך הגה את הרעיון לקנות מהעירייה את כל הבלגן הזה ולהקים שם שוק. ב-1902, אחרי חמש שנים של חפירות הצלה, סילוק עפר וגירוש חמורים, ניצב לו בגאווה בירושלים המעטירה שוק מודרני נוצץ בניחוח אירופי עם שערים מרהיבים וקירות מעוצבים.

בשוק תוכננו סמטאות מרווחות המצטלבות בתבנית של דגל אנגליה עם מזרקה מדהימה באמצע, אלא שבגרסה המזרח תיכונית נבלע קו אחד בקמרון ושאר הקווים מנסים מאז לא להתנגש זה בזה. המזרקה במרכז, שהייתה אמורה להיות היהלום שבכתר, לא התחברה כל כך לרעיון של מים זורמים, ולכן היא פעלה על פי עדויות קלושות שלוש דקות שלמות בסתיו 1903 ומאז יצאה להפסקה ממושכת.

למרות הכל הפלא קרה, השוק תפס ועד היום תמצאו בו את כל מה שלא ידעתם שאתם צריכים, כמו סנדלי עור, תיקים, מגנטים מסין עם תמונת כיפת הסלע, בדים, קטורת, עתיקות מזויפות וארבע מסעדות שמגישות את אותה כנאפה בדיוק בשמות שונים. ראויה במיוחד לציון חנות הפיצ'יפקעס של משפחת דג'אני הצופה אל המזרקה הדוממת ומפתה את התיירים אל מחמדיה בעזרת לימונדה חינמית ושירותים נקיים תחת הסיסמה "קנה עכשיו, תתחרט אחר כך".