ראו אור

התגבשות נוסח התפילה היא תעלומה. במקרא ובכתבים הקודמים לתקופת התנאים אין כמעט אזכור לנוסח תפילה קבוע, ואילו בראשית ספרות חז״ל מופיעה התפילה לפתע כיחידה שלמה וכמעט מגובשת. 

ספרו החדש של פרופ׳ דוד הנשקה עוסק בתפילות הקבע כפי שהן מופיעות בספרות חז״ל, ומתמקד בקריאת שמע וברכותיה, בתפילת העמידה ובקריאה בתורה. הנשקה משלב למדנות חריפה עם מתודות פילולוגיות המבוססות על כתבי יד וגניזה, והוא מצטיין בהפרדה שיטתית בין רבדים היסטוריים שונים. 

הספר מעלה טענות וחידושים מהפכניים. כך למשל, ברכת המצוות תוקנה כנגד הנצרות רק בתקופת המשנה המאוחרת, תפילת מוסף נוסדה לראשונה בזיקה לקריאת התורה, וברכת השלום שימשה במקור כתחליף לברכת הכוהנים. הספר מפריך טענות קודמות ומציע חדשות במקומן, תוך התבססות על סברות ושילוב של שיח אקדמי ולמדנות ישיבתית. מדובר בספר יסוד החיוני להבנת התפילה היהודית.

במסגרת החיפוש אחר משמעותה העמוקה של הארכאולוגיה וטעמה, המחבר מתאר זיכרונות אישיים המהולים בזיכרון קולקטיבי, תילים עתיקים ורחוב ירושלמי מודרני. בן־ארי, איש חינוך ירושלמי בעל תואר ראשון בארכאולוגיה, נע בין המחקר המדעי לכתיבה ספרותית ומחפש את האנושי שמאחורי החומרי. במסות המכונסות בספר הוא תוהה על פשרם של ממצאים, וברובד העמוק יותר – על המנגנונים הפואטיים העומדים בבסיסם ומעצבים אותם.

דרך מסע בין פינות וצמתים בירושלים מבקש המחבר לעמת את החזית הנגלית לעין עם הכוונה הנסתרת שמאחוריה. הוא שואל מה עומד מאחורי מפעלים כבירים, כגון מוזאון ישראל, מוזאון הסובלנות הממוקם על חורבות בית קברות מוסלמי, אמת המים הקדומה של ירושלים ועיר דוד על חפירותיה. 

המחבר, ארכאולוג בכיר וחובב תנ״ך שהלך לעולמו בחודש ינואר האחרון, פונה אל שיר השירים ומבקש למצוא בין פסוקיו הדים למציאות החומרית של זמן חיבורו. הספר מחולק לפרקים נושאיים הבוחנים תחומי חיים שונים, כגון: כלי נשק, ירושלים, הבית וריהוטו. הוא דולה אזכורים מפסוקי המגילה ומשווה אותם לממצאים הארכאולוגיים המוצגים בתיאורים, בצילומים ובתרשימים. המחבר מאגד את כלל ממצאיו בניסיון לתארך על פיהם את זמן יצירת שיר השירים, ומגיע למסקנה שהמגילה חוברה במאה העשירית לפסה״נ – תקופת מלכותו המשוערת של שלמה המלך.

החילוניות כתופעה היא נעלם חמקמק, וקשה מאוד להגדיר את המרכיבים הפילוסופיים והמעשיים שבה, מעבר לקיום אורח חיים שאינו כפוף לדת. במהלך מאה השנים האחרונות נעשו

מספר ניסיונות להגדיר את החילון והחילוניות. הספר מרכז בתוכו תרגומים לכמה מאמרי יסוד בנושא שנכתבו על ידי הוגים מרכזיים, כמו פיטר ברגר, טלאל אסד וצ׳רלס טיילור. לכל אחד מהמאמרים צורף מבוא עברי שנכתב על ידי חוקר ישראלי. בחלקו השני של הספר מובאים מספר מחקרים בנוגע לתהליכי החילון במקומות שונים בעולם, כגון הודו, סין וברית המועצות. הספר מביא גם מאמר על תנועת ה'ניו אייג" ותוהה על מקומה כדת חילונית חדשה.  

מלחמת האזרחים בספרד, שהייתה עקובה מדם ועוררה מעורבות בין־לאומית נרחבת, הסתיימה בשנת 1939 בניצחון הלאומנים ובהפסד הצד שתמך ברפובליקה. בתום המלחמה הוקמה

המדינה הספרדית בראשות הגנרל הרודן פרנסיסקו פרנקו. הצד המפסיד לא נעלם אלא נכלא ודוכא באכזריות.

הרומן מבוסס על עדויותיהן שלנשים ששרדו את המאסר הפשיסטי, ומתאר את חייהן וסבלותיהן של אסירות המלחמה שנכלאו בכלא ונטאס במדריד. המבט האינטימי על חייהן של הנשים מספר סיפור של אומץ וכוח שכמעט נשכח. 

מתקפת השבעה באוקטובר נחשבת לכישלון המודיעיני החמור ביותר בתולדות ישראל. אולם בניגוד לאירועי ׳ברבור שחור׳, האיום מרצועת עזה היה ידוע וברור. הכשל נבע מתפיסה מושרשת שראתה בחמאס ארגון מורתע הממוקד בשיפור איכות החיים. דבר זה הוביל להתעלמות מסימנים מעידים ומתוכניות מבצעיות שנחשפו מבעוד מועד.

אחת הטענות המרכזיות שחוזרת בספר היא שבעשורים האחרונים עבר אמ״ן טרנספורמציה מגוף המעריך את המציאות לגוף בעל אוריינטציה מבצעית, בדומה לשב״כ ולמוסד. שינוי זה חיזק את היכולות המבצעיות המרשימות – כפי שניכר במלחמה מול חיזבאללה ואיראן – אך החליש את יכולת ההערכה האסטרטגית וההתרעה על מלחמה. 

נוסף על כך, מאמרי הספר מצביעים על חשיבת יחד של הדרג המודיעיני, הצבאי והמדיני, ועל היעדר פיקוח אזרחי יעיל. למרות חומרת האירוע, נכון לימים אלו טרם הוקמה ועדת חקירה ממלכתית. הספר מבקש להציב תשתית אינטלקטואלית לבירור עומק הכשל ולתיקון המערכת בעתיד.