מעטים יודעים שגרשון סלומון, הפעיל הוותיק למען ייהוד הר הבית, הוא בן למשפחה ותיקה של טוחנים ירושלמים. כך מספר תיק השימור של בית תמים למראה בלב שכונת נחלאות

רחוב רמה 1. מבנה אבן ירושלמי ישן, חד קומתי ולא מעניין, עם קיר אחד של פח. מה יש כאן לשמר?

אכן, לא מדובר בפנינה אדריכלית, אבל בהחלט בחתיכת היסטוריה. ראשיתו של המבנה בפינת הרחובות רמה ובן נריה בסוף המאה ה-19, בשטח שהיה ריק ממבנים כמעט לחלוטין. המבנה נבנה מלכתחילה כטחנת קמח, והיה אחת הטחנות הממוכנות הראשונות בעיר. מתחת למבנה נחצב בור מים. בצמוד למבנה, שנבנה מאבן וקורה בגג רעפים, נבנה צריף עץ ששימש אורווה.

כמו תושבי היישוב הישן שיצאו אל מחוץ לחומות, גם הטחנה עשתה כן. ראשיתה של טחנת הקמח במפעלו של שלמה יעקב סלומון, אחד מנכדיו של רבי אברהם שלמה זלמן צורף, שעלה מליטא במסגרת עליית תלמידי הגר"א בשנת תקע"א (1811), והיה מעמודי התווך של הקהילה האשכנזית בירושלים, מחדש חצר ה"חורבה" שאף שילם על כך בחייו (נכד אחר של הרב צורף היה יואל משה סלומון). שלמה יעקב סלומון הקים טחנת קמח במחצית השנייה של המאה ה-19 ברובע היהודי, ברחוב שמעל רחוב היהודים. בית כנסת הרמב"ן, שלא פעל אז כמקום תפילה, שימש כמחסן החיטה של הטחנה.