כשקוראים את כתבי רמב״ם לצד תולדות חייו והרקע ההיסטורי של תקופתו מתגלה עולם שלם. הספר ההולך בעקבותיו מנסה לשער כיצד נראתה יצירתו של רבי משה בן מימון דרך עיניו שלו

הרמב״ם
ביוגרפיה

---

יואל קרמר
מאנגלית: שונמית ליפשיץ
רסלינג, ,2019 593 עמ'

 

דומה כי אין מתאים יותר מפרופ' יואל קרמר ז"ל, שנפטר לפני כשנה, להוציא תחת ידו ספר מקיף ומסכם הדן במרבית ההיבטים הקשורים בחייו, באישיותו ובהגותו של הנשר הגדול: פילוסוף, איש הלכה, רב בעל סמכות דתית עליונה, רופא חצר ומנהיג קהילתי. הספר מסכם כשלושים שנות מחקר של קרמר, שהתמחה הן בלימודי יהדות, והן בלימודים אסלאמיים ובפילוסופיה, והוא בנוי על שלל מחקרים ועל מקורות ראשוניים.

הספר מנגיש את המידע על רמב"ם הן לחוקרים והן לקוראים מן השורה. סגנון הכתיבה של קרמר נשמר בדרך כלל גם בתרגום העברי של הספר והוא קריא וקולח. המחבר עוקב אחר מחוזות  חייו של רמב"ם: אנדלוסיה, פאס שבמרוקו, ארץ ישראל ומצרים שבה חי  רוב שנותיו. הוא מציג בפני הקורא את הסביבות הפיזיות והחברתיות שבהן חי ופעל רמב"ם על מורכבותן ורבגוניותן, קושר אותן להתפתחות המחשבתית המתבטאת בכתביו, ושוזר את קורות חייו של ההוגה הגדול בהקשרים הפוליטיים, החברתיים והאינטלקטואלים הרחבים ביותר.

 

לטייל עם רמב"ם

תיאור המקומות שבהם ביקר רמב"ם אינו נותר בגדר רקע בלבד. קרמר מבקש להכניס את הקורא לחוויה של רמב"ם עצמו. כך למשל בהתייחסו לקורדובה, עיר הולדתו של רמב"ם, הוא כותב:

המבקש להעריך את העיר קורדובה במלוא הדרה, כפי שהייתה בתקופת חייו של הרמב"ם, יוליך עצמו אליה: אל קורדובה שטופת השמש, ששמיה כחולים, נהר בוהק עובר בה ומים זורמים בתעלותיה (עמ' 37)

ובהמשך:

בליל של קולות, ריחות וצבעים עזים סחרר את החושים. המואזין קרא למאמינים לבוא לתפילה, אומנים פטפטו, גברים צעקו וצחקו. בקרבת הארמון היו סוחרי נשק ומוכרי אוכפים. מחוץ לשערים עסקו צבעים בצביעת חוטים בשלל צבעים. סוחרים הציעו למכירה גמלים, חמורים, סוסים, פרדות וכבשים. על גדת הנהר עיבדו עורות של בעלי חיים (עמ' 40).

כך עושה המחבר גם כשהוא מתאר את העיר פאס בימי רמב"ם, את עכו הצלבנית ומקומות שונים במצרים. מרגש במיוחד הוא תיאור ביקורו של רמב"ם בירושלים הצלבנית, שיש בו ניסיון להתחקות אחר המסע, המראות והתחושות שחווה:

הנוהג המקובל היה להשקיף קודם כל על ירושלים מהר הזיתים. אם כך היה, הרמב"ם נכנס אל העיר דרך שער יהושפט (שער האריות) אל רחוב יהושפט ההולך ממזרח למערב. משם פנו הוא ובני קבוצתו לרחוב הספרדים, דרך רחוב הקבר הקדוש אל רחוב הפרוונים, אל רחוב המקדש, ומשם דרך הגשר אל הר הבית. באופן זה יכלו לעקוף את השוק ההומה ברחוב דוד … הרמב"ם התפלל ככל הנראה בחוץ, על יד הכותל המערבי … בכל מקום שאליו הפנה את מבטו ראה הרמב"ם אחת או יותר מהכנסיות הרבות שהוקמו בידי הצלבנים בירושלים … מה שהרמב"ם ראה, מלבד כנסיות, מנזרים ומקומות קדושים לנצרות, היו השרידים העגומים של הקיר ההרודיאני. המבקר היהודי יכול היה לחוות סערת רגשות – שברון לב על ציון החרבה, ומבוכה בשל בליל השפות הזרות והתרבויות הנכריות המתקיימות בה (עמ' 139-140).

יכולתו של קרמר להזדהות רגשית עם רמב"ם מגיעה לשיאה בתיאור מכתב ששלח לרמב"ם אחיו הצעיר והאהוב דוד מאחד ממסעות המסחר המסוכנים שאליהם יצא:

כשעיניי נחו לראשונה על האיגרת בחדר כתבי היד שבקיימברידג' קראתי אותה בהתרגשות מלה במלה, שורה אחר שורה, ודמיינתי איך משה הרגיש כשעיניו חלפו על פני אותו דף (עמ' 243).

 

לאור הוגי דורו

בד בבד עם התיאורים המוחשיים פורס המחבר רקע רחב יריעה גם באשר לסביבות התרבותיות, הפוליטיות והאינטלקטואליות שבהן פעל רמב"ם. הוא מתאר את התרבות היהודית באנדלוסיה ואת החינוך היהודי בה, את הרפואה בעולם האסלאם ואת עמיתיו של רמב"ם לעיסוק זה. עוד הוא מתאר את התפיסות המדיניות והתאולוגיות של השליטים המוסלמים: המוראביטון והמווחידון הסונים באנדלוס ובמגרב, הח'ליפים הפאטמים השיעים במצרים, והסולטנים האיובים הסונים בראשותו של צלאח א-דין.